עו״ד דיני משפחה דורון רביד משיב לשאלות שאתם שלחתם @עכשיו14-ד2נ @Inbal_fallach_yakov

החלטות רפואיות שמתקבלות מאחורי הגב, דיבור פוגעני מול הילדים, זמני שהות שמשתנים "זמנית" עד שהופכים לקבע, ובן זוג חדש שנכנס לחיי הילדים בלי שהודיעו לך — אלו לא דרמות קטנות, אלו מצבים יומיומיים שמעצבים את חיי הילדים וההורים אחרי גירושין. בפרק חדש של "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14, עו"ד דורון רביד, מומחה לדיני משפחה, ענה על חמש שאלות אמיתיות שצופים שלחו — ופרש את הגבולות שבין החוק, האגו והאינטרס של הילד.

החלטות רפואיות בלי לשתף — האם מותר להורה השני לפעול לבד?

אחת השאלות הראשונות בפרק נגעה לסיטואציה שחוזרת על עצמה: הורה אחד מגלה בדיעבד על טיפולים, בדיקות ואפילו תרופות שניתנו לילד — בלי שהתייעצו איתו. עו"ד רביד היה חד וברור: "זה אפילו די חמור. כל הורה זכאי בעצם ליטול חלק באחריות ההורית בענייני הבריאות של הילדים שלו". ההסתרה השיטתית של מצב רפואי וטיפולים מההורה השני מהווה הפרה של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, שקובע בסעיפים 14–18 כי שני ההורים הם אפוטרופוסים טבעיים של הילד וחייבים לפעול בהסכמה בעניינים מהותיים.

הדרך שרביד ממליץ עליה היא דווקא פרגמטית: "הייתי מציע להתחיל קודם כל משיחה ואחר כך אולי מכתב. תמיד אפשר לפנות לבית משפט, אבל אולי אפשר לפתור את זה בשיחה". יחד עם זאת, הוא מבחין במצב חירום רפואי: "אם מדובר בטיפול דחוף, אז כל הורה רשאי לקחת את הילד לטיפול הדחוף… אבל הוא עדיין צריך להודיע לו מה קרה". כלומר — קודם בריאות הילד, מיד אחר כך עדכון מלא להורה השני.

ניכור הורי "בין השורות" — איך מוכיחים בלי הקלטות?

אם בן הזוג לשעבר מדבר עליך באופן שלילי מול הילדים בעקיצות ובהאשמות, איך מוכיחים את זה בבית המשפט? עו"ד רביד מסביר שהניכור ההורי הוא אחת העילות הקשות להוכחה, ובכל זאת — הוא מוכר היטב על ידי בתי המשפט לענייני משפחה.

"יש כל מיני דרכים להוכיח את הניכור ההורי", אומר רביד. "השאלה היא לאן אנחנו רוצים להגיע. אולי כדאי להסתפק בשיחה, לדבר על ליבו של בן הזוג לשעבר, כי בסופו של דבר הוא פוגע בילדים והוא לא מבין את זה". מבחינה משפטית, הראיות יכולות לכלול: דברים שהילדים מספרים (תיעוד מילולי שלהם), חוות דעת של עובדת סוציאלית או יחידת סיוע בבית המשפט, תכתובות וואטסאפ, וצווי הגנה שהוצאו בעבר. הוא הזהיר במפורש מפני אסקלציה: "אם מגיעים לבית משפט זה עלויות מאוד חמורות, אפשר לדרוש תסקירים והליכים שיהיו פשוט יקרים לכולם, וחבל".

כשהשינוי "הזמני" של זמני השהות הופך לקבע

זמני השהות שונו "באופן זמני" בגלל אילוצים, אבל עברו חודשים — והתבנית החדשה הפכה לשגרה. מתי בית המשפט מתייחס לזה כהפרה?

"זוגות שמתגמשים ומשנים פה ושם — זה רצוי", אומר רביד. "אבל כשזה הופך לקבוע, זה בעצם משנה את סדר הדברים". תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מאפשרים לכל הורה לעתור לבית המשפט בבקשה לשנות את הסדרי השהות כשהמציאות הקיימת לא תואמת את ההחלטה השיפוטית. רביד מוסיף נקודה חשובה במיוחד: "אם השינוי הוא קבוע, תמיד אפשר לעתור לבית המשפט בבקשה לשנות את זמני השהות, ומכאן אם צריך למשל לשנות גם את סכום המזונות — הדרך פתוחה גם כן". בית המשפט יבחן את ההתנהגות בפועל, ולרוב ייעתר למציאות שהתקבעה — אך הצד הנפגע חייב לפעול בזמן ולתעד.

בן זוג חדש בחיי הילדים — האם מותר בלי ליידע?

"גרושתי הכניסה בן זוג חדש לחיי הילדים בלי ליידע אותי", שאל אחד הצופים. "יש לי זכות משפטית לדעת מי נמצא סביבם?". התשובה של רביד הייתה מאוזנת: "קודם כל הזכות היא לפרטיות של האישה. מותר לה גם כן, התגרשתם — מותר לה לחיות את חייה, להמשיך בחייה. וזה שהיא הכניסה גבר חדש לחייה זה עקרונית לרוב לא עניינך".

הקו האדום נמתח רק כשנגרם נזק לילד. רביד מדגיש: "מתי זה כן עניינך? כשאתה תשמע מהילדים שהם נפגעים מהגבר הזה או שיש בעיות בבית שמשפיעות עליהם. רק אז תהיה רשאי באמת להתערב". התערבות כזו תיעשה במסגרת חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ובמקרים חמורים — באמצעות פנייה לפקיד סעד או בקשת צו על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. עד אז, החוק שומר על אוטונומיית ההורה המשמורן.

כשההורה השני מתחמק מהאחריות — איך מוכיחים שאתה כן משתף?

הסיטואציה ההפוכה: ההורה השני לא מגיע לאסיפות הורים, לא לאירועים ולא למפגשים חשובים — ואז טוען שלא שותף. רביד אופטימי בנקודה הזו: "היום בעולם התקשורת הפתוחה, מאוד קל להוכיח מי משתף ומי לא משתף. תכתובות הולכות ובאות, וואטסאפים, אימיילים וכן הלאה".

אבל הוא מציע לעצור ולשאול: "השאלה היא לאיזה צורך. כלומר, האם אני רוצה שהוא ישתף, או שאני רוצה להוכיח שהוא באמת רק מדבר ולא באמת מתפקד כהורה?". לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סעיף 15, האחריות ההורית היא משותפת ופעילה — לא רק זכות, אלא גם חובה. אם הורה אחד מתפקד כפסיבי באופן שיטתי, אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש שינוי הסדרים, צמצום אחריות בקבלת החלטות, ואף שינוי במזונות במקרים מסוימים.

שאלות ותשובות נפוצות

השאלות שצופים שואלים אחרי הפרק. התשובות מתבססות על דברי עו"ד דורון רביד בתכנית.

אם ההורה השני סירב לטיפול רפואי שאני חושב שהוא חיוני, מה עושים?

במחלוקת על טיפול רפואי שאינו דחוף, אפשר להגיש בקשה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית. בית המשפט יזמין חוות דעת רפואית עצמאית ויכריע. בטיפול דחוף — מטפלים קודם, מודיעים אחר כך, ואז מתעדים.

האם הילד יכול להחליט בעצמו עם מי לגור או על טיפול?

לפי חוק הכשרות, ילד מעל גיל 12 רשאי להביע עמדה ובית המשפט מחויב לשמוע אותה, אך ההכרעה הסופית בידי בית המשפט בהתאם לטובת הילד. מגיל 18 הוא בגיר ומחליט בעצמו לחלוטין.

האם תיעוד שיחות וואטסאפ קביל בבית המשפט?

כן. תכתובות וואטסאפ הן ראיה כתובה קבילה. מומלץ לשמור צילומי מסך מסודרים עם תאריכים ושעות, ולא להסתמך רק על הטלפון — כי במקרה של שינוי מכשיר ייתכן אובדן הראיות.

כמה עולה הליך משפטי לשינוי הסדרי שהות?

אגרת בית משפט לענייני משפחה היא יחסית סמלית, אך עלות עורך דין משתנה — בין כמה אלפי ש"ח להליך מהיר ועד עשרות אלפים בהליך ארוך עם תסקירים. רביד מדגיש: "אם הגעתם לאנשים כמוני, אתם פשוט תוציאו המון כסף". לכן הוא ממליץ לנסות שיחה ומכתב לפני בית המשפט.

מה ההבדל בין משמורת לאחריות הורית?

בשנים האחרונות בית המשפט נטה להחליף את המונח "משמורת" ב"אחריות הורית משותפת". המשמעות: גם הורה שילדיו לא ישנים אצלו רוב הזמן נשאר אפוטרופוס מלא בעניינים מהותיים — חינוך, בריאות, דת ויציאה מהארץ.