"חשבון פשוט" מולי ארי ועו"ד יונתן יהוסף – שאלות ותשובות בדיני משפחה ובפרט על נישואין וגירושין

הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין חזק יותר מהחוק הישראלי, נישואין דרך זום מוכרים בישראל בדיוק כמו טקס מסורתי, ואבא גרוש שמכר את הרכב יכול לבקש לשנות את הסדרי הראייה. בריאיון ב"חשבון פשוט" עו"ד יונתן יהוסף, מומחה לדיני משפחה, עונה על שאלות אמיתיות ששלחו צופים — ועושה סדר בדינים שכל זוג נשוי, פרוד או מתחתן צריך להכיר.

למה הסכם ממון חזק יותר מחוק יחסי ממון?

השאלה הראשונה שעו"ד יהוסף נדרש אליה היא קלאסית: זוג חתם הסכם ממון לפני הנישואין, רכש דירה ש־70% מהמימון בא מהבעל, 10% מהאישה, ועוד 20% משכנתא משותפת — איך צריך להירשם הנכס בטאבו? התשובה של יהוסף חותכת: "ברגע שיש הסכם, זה בעצם מחריג את תחולת התוקף של החוק".

הכוונה היא לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973. סעיף 3 לחוק קובע שבהיעדר הסכם ממון, חלה על בני הזוג הסדר איזון משאבים — חלוקה שווה של הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. אבל סעיף 1 לחוק קובע במפורש כי "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם… יהיה בכתב", ושההסכם הזה גובר על ברירת המחדל החוקית.

במקרה שהוצג בפרק, הדירה תירשם 70% על שם הבעל, 10% על שם האישה, ועוד 20% (שמומנו במשכנתא משותפת מהכנסה משותפת) יתחלקו שווה בשווה — 10% לכל צד. בסך הכול: 80% לבעל, 20% לאישה. "החוק קובע במפורש שהוא חל רק אם לא קיים הסכם", מסכם יהוסף.

נישואין בחו"ל ובזום — האם הם תקפים בישראל?

צופה אחר שאל את אחת השאלות הנפוצות של 2024: בני זוג מתחתנים בחו"ל בעוד חודשיים — האם החוק הישראלי יחול עליהם כנשואים או כידועים בציבור? יהוסף מבהיר: ברגע שהזוג חוזר לארץ ונרשם במרשם האוכלוסין כנשוי, זה הקובע. לא משנה אם הטקס היה בקפריסין, בארה"ב או בזום.

"כל עוד יש מדינה שמכירה בנישואים האלה, אפשר אחרי זה לבוא ולרשום אותם פה בישראל ללא קשר לשאלה היכן הם נערכו", אומר יהוסף. הרישום נעשה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, סעיף 19, וברגע שהוא מבוצע — חלים על הזוג כל ההסדרים הרכושיים של זוג נשוי, כולל חוק יחסי ממון. ההכרה בנישואין אזרחיים מחו"ל מבוססת על פסיקה ארוכה של בית המשפט העליון, החל מבג"ץ פונק־שלזינגר משנת 1963.

מה עושים כשמשנה הנסיבות הופך את הסדרי הראייה לבלתי אפשריים?

אבא גרוש שמשלם מזונות במלואם ומחויב להגיע פעמיים בשבוע מהצפון לאסוף את ילדו, נאלץ למכור את רכבו עקב מצב כלכלי. הוא לא יכול עוד לעמוד בהסדרי הראייה. מה הדין? יהוסף מסביר שזו "סיטואציה שקורה המון", והפתרון נמצא בעקרון "שינוי נסיבות מהותי".

הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, שמסמיך את בית המשפט לשנות הסדרי משמורת וראייה כאשר טובת הילד מחייבת זאת. גם פסיקת בית המשפט העליון בעניין משמורת קבעה שהסדרים אינם "כתובים באבן" — הם נבחנים מחדש בכל פעם שיש שינוי משמעותי במצב.

"עדיף בהסכמה לבקש שינוי נסיבות, ללכת לבית המשפט בהסכמה", ממליץ יהוסף. "ואם לא בהסכמה, אז אפשר עדיין ללכת ולומר לבית המשפט: אומנם התחייבתי לאסוף את הילד פעמיים בשבוע, אבל זה לא מתאפשר לי יותר". פתרונות אפשריים: פגישה באמצע הדרך, ימים מרוכזים, או הסעת הילד על ידי האם.

האם אפשר לערער על קביעת כתובה מבית הדין הרבני?

גבר ששאל אם אפשר לערער על חיוב בכתובה מקבל מיהוסף תשובה ברורה: כן, אפשר לבקש רשות ערעור מבית הדין הרבני הגדול. אבל — הטענות חייבות להיות משמעותיות באמת.

"היא לא בישלה לי אוכל, היא לא נקתה את הבית — אלו טענות נחמדות, אך הן לא טענות ששוללות כתובה", מבהיר יהוסף. כדי לשלול כתובה צריך לטעון לעילות הלכתיות חמורות: בגידה, אכילת בשר וחלב, או מעשים פסולים אחרים. בית הדין הרבני פועל מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, ופסיקתו ניתנת לערעור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים — לבג"ץ.

למה אי אפשר באמת "לוותר" על מזונות ילדים?

אישה שחתמה לפני שלוש שנים על הסכם גירושין שבו "ויתרה על מזונות" עקב משמורת משותפת, מגלה כעת ששני ילדים נמצאים רק אצלה. האם אפשר לתבוע מזונות בדיעבד? יהוסף לא מהסס: "הביטוי 'מוותרת' הוא לא קיים. המזונות הם לא שלך — הם של הקטינים. את לא יכולה לוותר בשם הקטינים על משהו שהוא שלהם".

זה עיקרון יסוד בדיני המזונות הישראליים. סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959, וסעיף 6 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובעים שזכות המזונות שייכת לקטין עצמו — ההורה רק פועל כאפוטרופוס טבעי. כאשר הנסיבות שעמדו ביסוד ההסכם משתנות (במקרה זה: ממשמורת משותפת לחלוקת זמן 70/30), זה מהווה שינוי נסיבות מובהק שמחייב בחינה מחדש של גובה המזונות.

"אם זה היה אפס, עכשיו זה צריך לטפס ולהיות יותר", אומר יהוסף. "מקישים בקשה לבית המשפט, תביעה לשינוי נסיבות, להגדלת גובה המזונות, ובית המשפט ככל הנראה ייעתר".

שאלות ותשובות נפוצות

האם הסכם ממון חייב להיחתם לפני הנישואין?

לא. אפשר לחתום על הסכם ממון גם במהלך הנישואין, אבל אז ההסכם דורש אישור של בית משפט לענייני משפחה או נוטריון, לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון. הסכם שנחתם לפני הנישואין דורש אישור של נוטריון או רושם נישואין בלבד — תהליך פשוט וזול יותר.

אם התחתנתי בקפריסין, האם הילדים שלי "ממזרים" לפי ההלכה?

מעמד הילדים נקבע לפי ההלכה ולא לפי מקום הטקס. נישואין אזרחיים בחו"ל אינם הופכים את הילדים לפסולי חיתון — מעמדם תלוי במעמד ההלכתי של ההורים בעת ההתעברות. שאלות מסובכות יותר עולות בנישואין בין־דתיים, ואז כדאי להתייעץ עם רב מוסמך ועם עורך דין מומחה.

כמה זמן לוקח להוציא צו לשינוי הסדרי ראייה?

בהסכמה, ניתן להגיש בקשה משותפת ולקבל אישור תוך 30–60 יום. במחלוקת, התהליך אורך 6 חודשים עד שנה ויותר, ולעיתים מחייב מינוי עובדת סוציאלית לסדרי דין או חוות דעת מומחה. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018 קובעות מסגרות זמן, אבל בפועל העומס על בתי המשפט לענייני משפחה גורם לעיכובים.

בני זוג שנפרדו ללא חתונה — האם חלים עליהם דיני ממון?

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף — כלל שנקבע בפסיקה (בג"ץ נחמני) ולא בחוק. הוכחת ידועים בציבור דורשת הוכחת חיים משותפים, משק בית משותף ומחשבת רצינות. ההכרה לא אוטומטית, וכדאי לחתום על הסכם חיים משותפים כדי להסדיר את הנושא הרכושי מראש.

איך מתחשבנים מתנות שניתנו לפני הנישואין?

נכסים שהיו של בן זוג לפני הנישואין, ומתנות וירושות שקיבל במהלך הנישואין, אינם נכללים בהסדר איזון המשאבים — לפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון. אבל אם הנכס "התערבב" בנכסי המשפחה (למשל, כסף שהושקע בדירה משותפת), בית המשפט עשוי לקבוע שיתוף ספציפי בנכס. זה אחד הנושאים שהסכם ממון פותר במלואו.