עו"ד דנה נחום בוסקילה בוסקילה משיבה על השאלות שלכם בנושא משמורת וגירושין

שליש מהזוגות הנשואים בישראל יתגרשו במהלך חייהם. ובדרך, יתקלו בשאלות שאף אחד לא הכין אותם אליהן. בפרק של "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14, עו"ד דנה נחום בוסקילה משיבה ישירות לשאלות שצופים שלחו: למה הסכם חיים משותפים לא משנה את המצב האישי במשרד הפנים, איך מתמודדים עם ילדה שלא רוצה לראות את אבא, מה צריך כדי לרשום ילד שנולד מחוץ לנישואים, ומה הזכויות של הורה שרוצה לעבור עיר עם הילדים בלי הסכמת ההורה השני.

הסכם חיים משותפים אינו נישואים — והמשמעות החוקית

השאלה הראשונה שעלתה בפרק: זוג חתם על הסכם חיים משותפים, ובאתר הממשלה הוא עדיין מופיע כ"רווק". האם זה תקלה? תשובת עו"ד נחום ברורה: "שינוי מצב אישי, או בעצם סטטוס ברשויות הממשלה, נעשה אך ורק בעקבות נישואין, גירושין או חס וחלילה התאלמנות. הסכם זה לא נישואים ולא גירושים, ואתה לא יכול לשנות סטטוס עם הסכם חיים משותפים".

זה לא אומר שההסכם חסר ערך — להיפך. הסכם חיים משותפים יוצר חיובים אזרחיים מחייבים, מוכר על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, ומסדיר חלוקת רכוש, מזונות בין בני זוג, וירושה. אבל הוא אינו משנה את המעמד הציבורי במרשם האוכלוסין. ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין במישור האזרחי, אך לא במישור הפורמלי-מדינתי.

"מה שכן", מבהירה נחום, "אם התחייבת בהסכם שכזה, אז אתה ובת הזוג שלך צריכים להמשיך ולהיות מחויבים בו, ולחיות את החיים המשותפים שלכם".

הסכם ממון והכנסות מנכסים — איפה כתובות התשובות

שאלה ששלחה צופה: היא נשואה, יש להם הסכם ממון, גרים בדירה של הבעל ובה יחידת דיור שמושכרת. כל אחד מעביר 50% מהמשכורת לחשבון משותף. האם השכירות מהדייר צריכה להתווסף למשכורת של הבעל ולהיכלל ב-50%?

תשובת עו"ד נחום עוקפת את הציפייה לתשובה כללית: "השאלה היא מה בעצם כתבתם בהסכם הממון. האם התייחסתם להכנסה הזו מהדירה? בכל אופן, הכנסה מדירה היא מהווה הכנסה חודשית, ולכן אין כאן עניין של נכון או לא נכון".

הסכם ממון, שמוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, הוא מסמך אישי לחלוטין. אין "ברירת מחדל" אוניברסלית. בני הזוג יכולים להחליט שהכנסות מנכסים נפרדים נשארות בידי בעל הנכס, או שמתחלקות, או שמתחלקות חלקית. אם אישרתם את ההסכם בבית משפט (כפי שמחייב חוק יחסי ממון לזוגות נשואים), ההסכם הוא הקובע.

הלקח הפרקטי: קראו את הסכם הממון שלכם. במיוחד את הסעיפים על הכנסות מנכסים, פירות נכסים, ועליית ערך נכסים. ניסוח עמום שם יוצר תהומות של ויכוח בעת גירושין.

סרבנות קשר של ילדים — מה עושה הורה שאיבד מגע

שאלה כואבת ששלח אבא: יותר מחצי שנה הוא לא רואה את ביתו. הילדה אומרת "אני מוותרת עליך". הוא חושד שהיא מושפעת מאמא שלה. תשובת עו"ד נחום פותחת בעמדה אישית חד-משמעית: "באופן אישי — לא לוותר. לא לוותר".

היא מציגה תוכנית פעולה מובנית בכמה שלבים:

1. אכיפת זמני שהות קיימים — "ככל ויש לכם איזשהו הסכם או פסק דין שמסדיר זמני שהות, אז להתעקש על קיומם של זמני השהות, ולבקש לאכוף את זמני השהות. ממש להגיש הליך לאכיפת זמני שהות".
2. טיפול בסרבנות הקשר — "להמשיך ולהילחם באמצעות איזשהו טיפול משפחתי, שיחייב גם את האמא לשתף פעולה ולעודד את הילדה להיות איתך בקשר".
3. בקשת התערבות מקצועית — מינוי עו"ד לילדה, מינוי פסיכולוג, ואפילו פיקוח של פקיד סעד.

נחום מדגישה נקודה משפטית קריטית: "להורה שאיתו נמצאת הילדה — לאמא במקרה הזה — יש לא פחות אחריות לעידוד הקשר ולתווך את החשיבות של הקשר עם הילדה איתך". מבחינה משפטית, הורה משמורן שאינו מעודד את הקשר עם ההורה השני יכול למצוא את עצמו במצב שבו בית המשפט מעביר את המשמורת, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

אבהות מחוץ לנישואים — איך רושמים ילד

אבא ששאל: יש לו ילדה בת 6 וחצי, הם לא התחתנו ("מה שהופך אותו פרוד ולא גרוש", כדבריו). הוא לא רשם אותה במשרד הפנים בעת הלידה, והיא לא מופיעה בספח תעודת הזהות שלו. האם נכון שמעל גיל שנה נדרשת בדיקת רקמות?

"כן, נדרשת בדיקת רקמות על מנת לרשום את הילדה על שמך", מאשרת עו"ד נחום. "גם אם אתה יודע שזו הילדה שלך, וגם אם באמת אין על כך מחלוקת". המסלולים:

• בהסכמת האם — מגישים בקשה משותפת לבית משפט לענייני משפחה לבדיקת רקמות. הליך מהיר יחסית.
• בלי הסכמת האם — תביעת אבהות נפרדת. בית המשפט מבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה (או בא כוחו), ואז ניתן צו לבדיקה.

הבסיס המשפטי: חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ופסיקה של בית המשפט לענייני משפחה. הדרישה לבדיקת רקמות נועדה למנוע הצהרות כוזבות על אבהות, שיכולות להשפיע על מזונות, ירושה, ועל הילד עצמו.

מעבר עם הילדים — מתי צריך אישור הורה שני

אם גרושה רוצה לעבור עם הילדים לעיר אחרת, להעביר אותם מסגרות חינוך. הגרוש מסרב לחתום. מה אפשר לעשות?

"קודם כל, השינוי מקום מגורים לא תלוי בהכרח אם אתם בזמני שהות שווים או לא", מבהירה עו"ד נחום. "השאלה היא האם יש לכך התייחסות באיזשהו הסכם שעשיתם או פסק דין".

אם אין התייחסות לרדיוס מסוים או למוסדות חינוך, ואין הסכמה של ההורה השני — הליך לבית משפט הכרחי. בית המשפט בוחן:

• טובת הילדים — הקריטריון העליון לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
• שמירת הקשר עם ההורה הנוסף — האם המעבר הופך את זמני השהות בלתי ישימים?
• הסיבות למעבר — עבודה, קשר זוגי חדש, משפחה מורחבת, ילד אחר.
• חוות דעת מקצועית — לעיתים פסיכולוג ילדים או פקיד סעד.

"הכל נבחן בהתאם לטובת הילדים, והכל צריך להעלות בקנה אחד עם טובתם", מסכמת נחום. "גם המעבר וגם השינוי. צריך לבחון את זה כמובן עם גורמי מקצוע ברגע שאת תגישי את הבקשה".

שאלות ותשובות נפוצות

הסכם ממון שלי לא אושר בבית משפט. האם הוא תקף?

בזוגות נשואים — לא. סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מחייב שהסכם ממון יאושר בבית משפט (או בבית דין רבני) כדי להיות בתוקף. בזוגות לא נשואים, ההסכם תקף כחוזה רגיל. אם נישאתם בלי לאשר את ההסכם, מומלץ לאשרו בהקדם — אחרת הוא יכול להיות בעייתי בעת פירוד.

הילד מסרב לקיים זמני שהות. האם אפשר לאכוף?

כן, אבל בעדינות. בית המשפט יכול לחייב את ההורה המשמורן לשתף פעולה, להטיל קנסות, ובמקרים חמורים אף לשנות את המשמורת. אבל אכיפה של ילד נגד רצונו אינה אפשרית פיזית — ולכן הפתרון הוא טיפולי-מערכתי, כפי שעו"ד נחום הסבירה.

אני ידועה בציבור. מה הזכויות שלי בגירושים?

ידועים בציבור זוכים להכרה רחבה במישור האזרחי: שיתוף בנכסים שצברו יחד, מזונות, ירושה (לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965), זכויות סוציאליות. אבל ההכרה תלויה בהוכחת חיים משותפים, משק בית משותף, וקשר זוגי. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו.

בדיקת רקמות מסוכנת? מי משלם?

בדיקת רקמות (בדיקת DNA) היא בדיקה פשוטה — לוקחים דגימת רוק. עלות הבדיקה הפרטית כ-2,000-3,000 ש"ח. בהליך משפטי, בית המשפט קובע מי משלם — לעיתים זה הצד שיוזם את ההליך, ולעיתים זה הצד שמתנגד אם המבחן הוכיח את האבהות.

מתי כדאי לפנות לבית הדין הרבני ומתי לבית המשפט לענייני משפחה?

זוגות יהודיים נשואים יכולים לבחור — והבחירה משמעותית. בית הדין הרבני נוטה להחיל דין אישי דתי במזונות וברכוש. בית המשפט לענייני משפחה פוסק לפי הדין האזרחי. "מירוץ הסמכויות" הוא נושא מורכב, ועו"ד דיני משפחה יכול לייעץ מי מהפורומים מתאים יותר למצבכם.