עו"ד ריקי אופק אבן צור, המומחית בדיני משפחה, משיבה לשאלות הכי קשות בנושא גירושין

הסכם מזונות שנחתם וחתום — האם בית המשפט יפתח אותו? בן זוג שמושך זמן ולא חותם, כסף שקיבלת מההורים והופקד בחשבון משותף, ומשכנתא משותפת שצריך מישהו להמשיך לשלם — אלו לא תיאוריות. אלו הדילמות הכי כואבות בכל הליך גירושין בישראל. בפרק של "חשבון פשוט", עו"ד ריקי אופק אבן צור, מומחית בדיני משפחה, מסבירה אתה ואת בדיוק מה אפשר לפתוח, מה כדאי לסגור מראש, ואיך בנק יכול לעצור את הקריסה הכלכלית של גירושין באמצעות שש חודשי הקפאת משכנתא.

האם בית המשפט באמת פותח הסכם מזונות חתום?

"הסכם מזונות זה תורה מסיני?" — לא. עו"ד אופק אבן צור עונה ישר וברור: בית המשפט יכול לפתוח הסכם מזונות גם אחרי שנחתם ואושר. "גם שעושים הסכם מזונות, יש כמה נושאים שתמיד אפשר לפתוח אותם, וזה אחד מהנושאים, כי בית המשפט מסתכל תמיד על טובת הקטינים".

התנאי לפתיחה הוא שינוי נסיבות מהותי. לדוגמה, ההכנסה של אחד הצדדים פחתה משמעותית, או דווקא גדלה מאוד. הבסיס המשפטי הוא חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, שמטיל חובת מזונות על האב לקטינים, יחד עם הלכת בע"מ 919/15 (משנת 2017) שקבעה שמגיל 6 ומעלה החובה משותפת על שני ההורים בהתאם להכנסות וזמני השהות.

"אם פתאום אחד מבני הזוג, במקרה שלנו הגבר, ההכנסה שלו פחתה — או ההכנסה שלו גדלה מאוד — תמיד אפשר לבוא לבית המשפט ולהגיד: רגע סליחה, אתם קבעתם, או אנחנו יותר קבענו בהסכם, שהמזונות יהיו איקס, אבל עכשיו נהיה שינוי נסיבות, ולכן בית המשפט יאפשר את זה. ההסכמים האלה לא סגורים בצורה הרמטית אף פעם". הכלל: בכל הקשור לטובת הקטינים, אין סופיות מוחלטת.

בן זוג שמושך זמן ולא חותם — איך מתקדמים?

זה אחד התסריטים השכיחים בגירושין. את באמצע הליך, חתמת מצדך על מסמכים, ועברו חודשים בלי שהוא חתם. מה עושים?

"פשוט חייבים לפנות לערכאה משפטית", אומרת עו"ד אופק. "אין דרך לאלץ מישהו לחתום על הסכם. מה גם שכשמגיעים לאשר את ההסכם, או בבית המשפט או בבית הדין, תמיד שואלים: האם חתמת מתוך רצון חופשי? האם חתמת בכפייה?".

הבית הדין הרבני בעצמו פרסם לאחרונה הנחיות שמדגישות את חשיבות הוודאות של רצון חופשי. הדרך הנכונה היא להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני: תביעה לחלוקת רכוש, למזונות, למשמורת, או לפירוק שיתוף בדירה. פסק דין שמושג בהליך מלא לא דורש חתימה של הצד השני — הוא מחייב מעצם היותו פסק דין.

"זאת אומרת שאם הוא לא ישתף פעולה — יש מי שיכפה עליו את שיתוף הפעולה". במילים פשוטות: אי-שיתוף פעולה עולה כסף לצד שמסרב, כי בית המשפט לעיתים קרובות פוסק לו הוצאות משפט.

קיבלתי כסף מההורים בחשבון משותף — איך מוכיחים שהוא שלי?

זה אולי הסיפור הכי שכיח של "צעד טכני שעולה ביוקר". אדם קיבל כסף מההורים אחרי הנישואין, "סתם שם" אותו בחשבון המשותף — ובגירושין הצד השני דורש חצי. עו"ד אופק אבן צור בלתי-מתפשרת בנקודה הזו: "לא ממש".

"זאת בעיה, כי ברגע שאנחנו מכניסים לתוך החשבון המשותף כספים שהיו אמורים להיות מופרדים לחלוטין, אנחנו מסכנים את עצמנו בזה שאותו בן זוג יבוא ויגיד: תראי, הכנסת את זה לתוך הפול המשותף, ולכן את לא יכולה להימלט מזה".

הבסיס המשפטי הוא סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, שמוציא במפורש מתנות וירושות מאיזון הנכסים — אבל רק כל עוד הם נשמרים נפרדים. ברגע ש"ערבבת" אותם בחשבון משותף, ניצרת דוקטרינה משפטית של "כוונת שיתוף ספציפית" שהפסיקה הישראלית בנתה לאורך השנים.

ההמלצה: "פשוט מאוד תפרידו את החשבונות. קיבלתם כסף או במתנה או בירושה — חוק יחסי ממון יגן עליכם, אם תשימו אותם בצד ולא תערבבו אותם ביחד".

הסכם ממון, הסכם שלום בית, הסכם גירושין — מה ההבדל?

החוק הישראלי מאפשר שלוש מסגרות חוזיות עיקריות בין בני זוג, וההבדל ביניהן קריטי:

• הסכם ממון לפני הנישואין — נחתם לפני החתונה ומאושר בידי נוטריון. מסדיר מראש מה קורה עם נכסים שמביאים, ירושות עתידיות, וחלוקה במקרה של פרידה.
• הסכם שלום בית גירושין — נחתם במהלך הנישואין, בדרך כלל ברגע משבר. נדרש אישור של בית המשפט לענייני משפחה לפי חוק יחסי ממון, סעיף 2.
• הסכם גירושין — נחתם בסוף ההליך. כולל את כל ההסדרים: גט, מזונות, רכוש, משמורת.

אבל יש אזהרה גדולה. עו"ד אופק אבן צור מסבירה: "ראינו לא מעט מקרים שאנשים עשו את ההסכם הכי הרמטי בעולם, אבל התנהגו אחרת. כתבו בהסכם הכל יהיה מופרד טי-טה-טה-טה, ואז באינטראקציה של החיים יש מינוס, אז 'בוא נכניס'… ההסכם אמר לא. אם אתם תעשו הסכם, תלכו לעורך דין הכי טוב בעולם, ולא תחיו לפי ההסכם — אין לו שום תוקף". הסכם שאתה לא חי לפיו — בטל ומבוטל.

משכנתא משותפת בגירושין — מי משלם, ומה זה "הקפאת משכנתא"?

תרחיש שמרסק זוגות בגירושין: דירה משותפת עם משכנתא, האישה נשארת עם הילדים בבית — והיא לא יכולה לשלם לבד את ההחזר החודשי. האם אפשר לחייב את בן הזוג להמשיך?

"קודם כל ודאי שכן", אומרת עו"ד אופק אבן צור. "אפשר במסגרת תביעה לדרוש את זה". אבל היא מסבירה את ההיגיון מתחת: משכנתא היא נכס משותף. "במידה ושני בני הזוג לא משלמים את המשכנתא, או אחד רק משלם, באיזון ביניכם — שאחד הצדדים יקנה את הבית מהצד השני, או שהבית ימכר לצד שלישי החוצה — מה שאתה שילמת או את שילמת עבור בן הזוג, את תוכלי לקבל את הכסף חזרה".

במילים אחרות: כל תשלום עודף מתקזז בחלוקת הרכוש בסוף. מי שמשלם יותר מחלקו היחסי בתקופת הגירושין, מקבל זאת חזרה כשמוכרים את הדירה או מבצעים איזון.

הטיפ הפרקטי הכי חשוב בפרק: אפשר ללכת לבנק ולבקש להקפיא את המשכנתא. "רוב הבנקים מאפשרים את זה — הקפאה עד שישה חודשים, עד שטיפה אנחנו מתארגנים כלכלית". זה כלי לחיצה שלא מספיק אנשים מכירים, והוא מציל הרבה משפחות מקריסה כלכלית בתקופת ההסתבכות של ההליך.

שאלות ותשובות נפוצות

בית הדין הרבני יכול לפתוח הסכם מזונות?

כן, גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה יכולים לפתוח הסכם מזונות בעקבות שינוי נסיבות מהותי. הסמכות מקבילה. אם ההסכם אושר בערכאה אחת, ניתן לבקש את פתיחתו באותה ערכאה.

אנחנו עדיין גרים יחד אבל בהליכי פרידה — מה הזכויות שלי להוצאות?

אפשר להגיש תביעה למזונות והשתתפות בהוצאות גם תחת קורת גג אחת. הליכי גירושין הם ארוכים, ואנשים נשארים יחד שנים רבות. החוק מכיר במצוקה הזו ומאפשר תביעה למזונות זמניים שיינתנו תוך שבועות.

הסכם ממון מוגן על ידי החוק — נכון?

הסכם ממון לפני הנישואין מאושר על ידי נוטריון ויש לו תוקף משפטי מלא. אבל אם בני הזוג התנהגו בניגוד להסכם — לדוגמה, ערבבו כספים שאמורים היו להישאר נפרדים — בית המשפט יכול להתעלם מסעיפים בהסכם או לבטלו חלקית בטענת "כוונת שיתוף ספציפית".

הקפאת משכנתא — האם הבנק חייב להסכים?

הבנק לא חייב, אבל רוב הבנקים מאפשרים הקפאה של עד שישה חודשים בנסיבות מיוחדות, כולל גירושין. הבקשה צריכה להיות מוגשת בכתב, מפורטת ומלווה במסמכים שתומכים במצב הזמני. הריבית ממשיכה להצטבר על הקרן.

מה קורה עם רכוש שצברנו לפני החתונה?

סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון מוציא מאיזון את כל הנכסים שצבר כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין — אך ורק אם הם נשמרו נפרדים. דירה שהיתה לך לפני החתונה ושנשארה רשומה רק על שמך — שלך. דירה שהיתה לך והעברת חצי לבן הזוג — מתחלקת.