עו"ד איתן שמיר משיב על שאלות בנושא זכויות יוצרים ואינטרנט

צילמת זמר בהופעה ורוצה להדפיס את התמונה על חולצה. בלוגרית גילתה שמישהי מעתיקה לה את התוכן. אתה בונה קורס דיגיטלי ורוצה לשלב לוגואים של בורסה וקטעי וידאו מסרטים. כתבת שיר ולא יודע איך להגן עליו. בריאיון מיוחד ב"חשבון פשוט", עו"ד איתן שמיר — מומחה לדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים — מבדיל בין מה ששייך לכולם לבין מה שיכול לעלות לך 100,000 שקל בתביעה.

צילמתי, אז זה שלי — נכון?

שאלה שהגיעה מהקהל: "צילמתי זמר בהופעה. האם אני יכול להדפיס את התמונה על חולצה ולמכור?". התשובה של שמיר חכמה — וחותכת: שתי זכויות עצמאיות מתנגשות כאן. זכות הצלם בתמונה, וזכות המצולם בדמותו. שניהם אמיתיים, ושניהם נפרדים.

שמיר נשען על מקרה קלאסי: "מי שזוכר, היה סיפור כזה בתחילת שנות ה-2000 — שחקן הכדורסל אריאל מקדונלד, חברת ההמבורגרים השתמשה בשם שלו כדי לפרסם 'גם מקדונלד אוכל מקדונלדס'". התביעה הצליחה. "באופן כללי שימוש בשם, בדמות, במוניטין לצרכי רווח אסור לפי סעיף 2(6) ו-26 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981". כך גם, שימוש מסחרי בדמותו של זמר ידוע — אסור.

שמיר משתמש בדימוי חזק: "בוא נניח שיש לך אקדח. זה לא אומר שאתה יכול ללכת ברחוב ולהשתמש בו". בעלות על תמונה אינה מקנה רישיון להשתמש בכל מה שמופיע בה.

תוכן בסושיאל — מי בעלים על הרעיון?

בלוגרית של מוצרי טיפוח גילתה שמישהי מעתיקה לה את התוכן כמעט אחד לאחד. שמיר עושה הבחנה שהיא הלב של דיני זכויות יוצרים בישראל ובעולם:

• על רעיונות אין זכויות יוצרים — הרעיון "סקירת מוצרי טיפוח" שייך לכל מי שירצה לעסוק בו.
• על דרך הביטוי יש זכויות יוצרים מלאות — אם פוסט אינסטגרם או תסריט וידאו הועתקו טקסטואלית, "יש פה הפרה של זכויות יוצרים ויש מה לעשות".

הבסיס: סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שמגדיר במפורש שהזכות חלה על "יצירות מקוריות" — אבל אינה מגנה על "רעיון, תהליך, שיטת ביצוע או מושג מתמטי". הבדיקה המעשית: האם הועתקו מילים, ניסוחים, סדר, רצף משפטים? אם כן — תיק לתביעה. אם הועתק רק "להציע סקירת מוצרים" — חלק מטבעו של עולם המידע.

קורס דיגיטלי — מה מותר לך לשלב?

בונה קורס השקעות שאל אם הוא יכול לשלב לוגואים של בורסה וקטעי וידאו מיוטיוב. שמיר מחלק את התשובה:

סימני מסחר (לוגואים) — אם השימוש אינו מציג את הקורס כ"שלוח" של הגוף שמופיע, אלא רק כדוגמה ויזואלית — מותר. "אני לא רואה בעיה גדולה להראות במסגרת קורס פנימי, ואת לא מציגה את עצמך כאילו את פועלת בשם נסד"ק". הסעיף הרלוונטי: סעיף 46א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, שאוסר על שימוש שמטעה את הציבור.

סרטונים מיוטיוב — סיפור אחר לחלוטין. "הסרטונים האלה מוגנים בזכויות יוצרים. נכון שהם נמצאים ביוטיוב, אבל רישיון השימוש הוא רק באותה פלטפורמה. מי שמוריד סרטון מהיוטיוב ועושה בו שימוש שלא במסגרת הפלטפורמה — זו הפרת זכויות יוצרים. אם יגלו את זה, יכולים לתבוע אותך". סעיף 56 לחוק זכות יוצרים מקנה פיצוי סטטוטורי של עד 100,000 שקל לכל הפרה — בלי הוכחת נזק.

שיר שכתבת — איך להגן עליו?

בישראל ובעולם, אומר שמיר, "באופן עקרוני לא צריך לעשות שום דבר כדי ליהנות מזכויות יוצרים. ברגע שכתבת את השיר וברגע שהוא מקורי — הזכויות בו הן שלך ואי אפשר להעתיק אותו". הזכות נוצרת אוטומטית מרגע יצירת היצירה, לפי סעיף 4 לחוק זכות יוצרים.

הבעיה היא בהוכחה. "לפעמים יש בעיה להוכיח. נניח שכתבת שיר, שמת במגירה, שלחת לבן אדם אחד, ביום פקודה, אם מישהו השתמש בזה — תהיה בעיה להוכיח שאתה היית קודם". הפתרונות:

• "שיטת המעטפה" — שליחת השיר אליך עצמך בדואר רשום עם תאריך החתמה.
• הפקדה אצל עו"ד או נוטריון — חתימה ותאריך מאומת.
• רישום ב-U.S. Copyright Office — בארה"ב יש מערכת רישום פעילה. בישראל אין מרשם רשמי.
• פלטפורמות זמן אמת — העלאה ליוטיוב או למוזיקה דיגיטלית עם תאריך.

ייבוא מחו"ל ומכירה בישראל — חוקי?

השאלה האחרונה: האם מותר לייבא מותג של אוזניות בלוטות' מחו"ל ולמכור בישראל בלי לעבור דרך היבואן הרשמי? שמיר: "מותר לקנות ולמכור כל דבר שהחוק לא אוסר אותו. אני לא רואה שיש פה הפרת זכויות יוצרים". זה נקרא "ייבוא מקביל" וזה לגיטימי לחלוטין.

אבל יש סייגים שכדאי להכיר:

• תקני בטיחות וייבוא — לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953, מוצרים מסוימים מחויבים בתקן ישראלי לפני שיווק.
• אישור משרד התקשורת — לציוד אלחוטי שעובד על תדרים, נדרש רישיון משרד התקשורת לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972. שמיר מציין שאוזניות בלוטות' לרוב מוחרגות מהדרישה הזו, "אבל שווה לבדוק".
• אחריות מוצר — היבואן המקביל אחראי משפטית לכל פגם, ללא גישה לאחריות הרשמית של המותג.

שאלות ותשובות נפוצות

אם רעיון אינו מוגן, איך מתחרים שומרים על "התוכן הייחודי" שלהם?

באמצעות שילוב של מותג, סודות מסחריים, וביצוע. חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 מגן על סודות מסחריים. בעולם הסושיאל ההגנה מבוססת על מהירות, על אישיות הברנד, ועל בנייה של זהות שלא ניתן לחקות גם אם מעתיקים את הניסוח.

צילמתי בחתונה כצלם בתשלום. למי שייכות התמונות?

תלוי בחוזה. בהיעדר התניה אחרת, הצלם הוא בעל זכויות היוצרים על פי סעיף 33 לחוק זכות יוצרים. בני הזוג זכאים לרישיון שימוש פרטי, אבל לא לפרסום מסחרי או למכירה. הסכם צילום טוב מסדיר זאת בכתב.

כמה פיצוי אפשר לקבל בתביעת הפרת זכויות יוצרים?

סעיף 56 לחוק זכות יוצרים מאפשר פיצוי סטטוטורי של עד 100,000 שקל לכל הפרה — בלי הוכחת נזק. אם הוכחת נזק ממשי גדול יותר — אין תקרה. הפסיקה הנוהגת בישראל פוסקת בין 5,000 ל-50,000 שקל לרוב התביעות.

האם אפשר להשתמש בקטע מסרט תחת "שימוש הוגן"?

כן, במגבלות. סעיף 19 לחוק זכות יוצרים מאפשר שימוש הוגן לצורכי לימוד, ביקורת, או מחקר. הבחינה היא לפי 4 קריטריונים: מטרת השימוש, אופי היצירה, היקף הקטע, וההשפעה על השוק. שילוב של 30 שניות מסרט בקורס בתשלום — ברוב המקרים לא ייחשב שימוש הוגן.

הגנת הפרטיות חלה על אנשים פרטיים בלבד?

לא. חוק הגנת הפרטיות חל על כולם — כולל אישי ציבור. אבל ההגנה מצומצמת יותר עבור אישי ציבור באירוע ציבורי. צילום פוליטיקאי בנאום פתוח לעיתונות — מותר. שימוש מסחרי בדמותו על חולצה למכירה — אסור.