עו״ד יפעת בן אבי משיבה לשאלות הקהל בנוגע לחובות כסף והדרך לצאת לחיים חדשים

חובות לבנקים, למס הכנסה ולביטוח לאומי. עסק קטן שלא מצליח לסגור הלוואות. בן זוג חייב והאישה מודאגת על חשבון הבנק שלה. ולקוח של רשת ריהוט שנכנסה לפירוק. בפרק חדש של "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14, עו"ד יפעת בן אבי, מומחית בחדלות פירעון, מסבירה איך באמת עובד הליך ההפטר בישראל — מה אפשר למחוק, מה לא, ואילו צעדים פרגמטיים אפשר לעשות עוד לפני שנכנסים להליך רשמי.

חוב למדינה — האם גם אותו אפשר למחוק בהפטר?

אחת המיתוסים הנפוצים: "חובות למדינה זה סיפור אחר — אי אפשר לסגור אותם בחדלות פירעון". עו"ד בן אבי מנפצת את המיתוס: "למדינה צריך לשלם את מה שצריך לשלם, אבל חובות של ביטוח לאומי וחובות של מס הכנסה — זה גם חובות, והם נכנסים למסגרת הליכי חדלות הפירעון".

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ויצר מסגרת אחידה. סעיף 161 לחוק קובע כי הפטר יכול לחול גם על חובות לרשויות המס, לביטוח הלאומי, לרשויות מקומיות (ארנונה) ולחברות מים — בכפוף לתנאי אחד מרכזי: "אם החובות האלה לא נוצרו במרמה, בהחלט אפשר להגיע לגביהם להסדר במסגרת ההפטר", מבהירה בן אבי.

החריג העיקרי: חובות שנוצרו בעבירה פלילית, חובות מזונות, וקנסות פליליים — אינם בני הפטר. אבל חוב מע"מ שנצבר מתום לב כי העסק קרס? חוב למס הכנסה בעקבות אי-דיווח? אלה כן יכולים להימחק.

החובות רק על שמי — האם ייפגעו גם בחשבון של בן/בת הזוג?

"זו שאלה קצת טריקית", פותחת בן אבי. "בגדול, חדלות פירעון זה על פי תעודת זהות של בן אדם. זאת אומרת — אך ורק הוא נכנס להליך חדלות הפירעון". כלומר, מבחינה משפטית טהורה, חשבון הבנק של בן/בת הזוג מוגן.

אבל יש "אבל" משמעותי: "במסגרת הליך חדלות הפירעון צריך להגיש דוחות של הכנסות והוצאות — כל מה שמעל גיל 18 שגר בבית צריכות להשתקף בדוח". הממונה על חדלות פירעון בוחן את הכנסות התא המשפחתי כולו לצורך קביעת הצו לתשלומים. אם בן/בת הזוג לא עובדים — הממונה רשאי לדרוש מהם למצות את פוטנציאל ההשתכרות.

בן אבי מספרת: "היו מקרים שאם אישה למשל של אדם שנמצא בהליך חדלות פירעון לא עובדת — סתם כי היא רוצה לשבת בבית — היא תקבל דרישה כן ללכת ולמצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה כדי להעשיר את הקופה". מבחינת חשבון הבנק עצמו: "לא יכולים ממש להיכנס לה לתוך חשבון הבנק ולעשות לה איזשהן בעיות" — אלא אם מוכח שהחשבון משמש להברחת נכסים.

עסק פטור עם חובות כבדים — לסגור או לעבור להליך?

שאלת הצופה: עסק קטן מהבית, חובות כבדים מהלוואות לעסק. בן אבי קוראת לזה "כשל מובנה": "מדובר בעסק שהוא כשל. עם עסק כל כך קטן עם חובות כל כך גדולים — כנראה שהעסק לא ממש עובד".

היא מציגה שתי אפשרויות: "אחד — ללכת לעשות הסדרים פרטניים. שתיים — לגשת להליכי חדלות פירעון, להסדיר את החובות האלה ולמצוא מקור פרנסה חדש עם מינימום סיכונים ומקסימום הכנסה. מה שנקרא, לחשב מסלול מחדש".

הסדר פרטני הוא לרוב הסדר ישיר עם נושה — בנק, ספק, או רשות. אפשר לבקש פריסה ארוכה יותר, מחיקת ריבית פיגורים, ולעיתים אפילו מחיקת חלק מהקרן בתמורה לתשלום מיידי. הסדרים כאלה אינם דורשים אישור בית משפט אם שני הצדדים מסכימים. הליך חדלות פירעון, לעומת זאת, הוא כלל-נושים: כל החובות מוקפאים, מתמנה נאמן, ומגיעים בסוף לצו הפטר.

אילו יכולות אישיות מצדיקות הסדר ולא חדלות פירעון?

"באיזה סכום כדאי הסדר ובאיזה סכום עוברים לחדלות?" שאל המראיין. בן אבי דוחה את ההיגיון של הסכומים: "זה לא כל כך מדובר בסכומים — זה מדובר ביכולות".

"אם יש לנו יכולות — ממשפחה, מחברים, מבני זוג, מכל מיני מקורות שאנחנו יכולים ללכת ולצמצם משמעותית, להוריד ריביות, עיצומים, לעשות הסדרים ולא להיכנס לחדלות פירעון — זה הפתרון היעיל ביותר. ברגע שאין לנו את המקורות האלה ואין לנו ברירה, רק אז אנחנו פונים להליכי חדלות פירעון".

הסיבה: הליך חדלות פירעון "יכול להיות נפלא, אבל הוא גם מאוד קושר אותנו, מניח עלינו מגבלות ונותן למדינה אפשרות לבקר אותנו בכל מה שאנחנו עושים מבחינה כלכלית בחיים". המגבלות לפי חוק חדלות פירעון כוללות: איסור ייסוד חברות, הגבלות בנקאיות, איסור יציאה מהארץ ללא אישור, חובת דיווח חודשי, ולעיתים גם הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי.

חברה שנכנסה לפירוק — איך מקבלים בחזרה כסף ששילמו?

"לקוח של רשת ריהוט שבשבוע שעבר נסגרה ונכנסת להליך פירוק. שילמתי כבר חצי מהתמורה ולא קיבלתי את הריהוט". זה מצב נפוץ — וההליך מובנה.

בן אבי מסבירה: "הליך פירוק זה הליך של חדלות פירעון של חברה. למעשה, מה שצריך לעשות זה להגיש תביעת חוב לנאמן עבור החוב שהחברה חייבת לנו". תביעת חוב מוגשת לנאמן בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סעיפים 207–215, בתוך פרק זמן שנקבע בצו הפירוק (בדרך כלל 60–90 יום מיום ההכרזה).

אבל הציפיות צריכות להיות מציאותיות: "אם יש נכסים לחברה, אם יהיו מקורות מימון — למעשה אנחנו נקבל במסגרת אישור תביעת החוב את הכסף, חלקו, כולו או אפילו כלום, אם אין לחברה שום דבר". סדר העדיפות לתשלום קבוע בחוק: ראשית עובדים (זכויות עבודה), אחר כך נושים מובטחים (משכון, שעבוד), ולבסוף נושים רגילים — שזה כל הצרכנים. בן אבי מסכמת: "להגיש תביעת חוב מסודרת, להמתין בסבלנות, ובתקווה נוכל לקבל את הכסף שלנו בחזרה. אם לא את כולו, אז לפחות את חלקו".

שאלות ותשובות נפוצות

השאלות שצופים שואלים אחרי הפרק. התשובות מתבססות על דברי עו"ד יפעת בן אבי בתכנית.

כמה זמן לוקח הליך חדלות פירעון מתחילתו ועד הפטר?

לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018, ההליך נמשך כ-4 שנים בממוצע — שנה לכינוס נכסים, ולאחריה תקופת תשלומים בהתאם ליכולת. בסיומה ניתן צו הפטר שמוחק את החובות שנכללו בהליך.

האם דירת מגורים יחידה מוגנת בהליך?

לא באופן מוחלט. הממונה יכול להורות על מימוש דירה גם יחידה, אך החייב זכאי ל"דיור חלופי" — סכום שנקבע על ידי בית המשפט שיאפשר לו שכירות סבירה לתקופה ארוכה (לרוב 18 חודש).

חובות מזונות נכנסים להפטר?

לא. לפי סעיף 175 לחוק חדלות פירעון, חובות מזונות אינם בני הפטר. הם ימשיכו להוות חוב גם לאחר סיום ההליך, ויש לטפל בהם בהליך נפרד מול בית המשפט לענייני משפחה.

האם ערב לחוב נופל יחד עם החייב?

הליך חדלות פירעון של החייב לא משחרר את הערב מאחריות. הנושה רשאי לפנות לערב לתשלום מלא, ובהמשך הערב יכול בעצמו להיכנס להליך חדלות פירעון אם אינו מסוגל לשלם.

כמה עולה להגיש תביעת חוב מול חברה בפירוק?

הגשת תביעת חוב לנאמן היא לרוב ללא אגרה, ואפשר להגיש אותה ללא עורך דין. אם הסכום משמעותי או שיש מורכבות (למשל סחורה שעדיין במחסן), כדאי לשלב יעוץ משפטי לוודא שהתביעה מנוסחת נכון ושמצורפים כל המסמכים.