"חשבון פשוט" מולי ארי ועו"ד נועה קריספל – שאלות ותשובות כל מה שחוב לחברות הזנק לדעת

כשמורשה חתימה עוזב את החברה — האם ייפוי הכוח שהוא חתם עליו עדיין תקף? בפרק חדש של "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14, עו"ד נועה קריספל מפרקת חמש שאלות בוערות שמטרידות כל יזם, דירקטור או בעל מניות בחברת הזנק: ייפוי כוח שעבר תוקף, חברת ארנק, עיקול מניות, חובת נאמנות של דירקטור וחלוקת דיבידנד שלא לפי התקנון. במקום תשובות מעורפלות — את תקבלי כאן ניתוח חד של הדין, עם הפניה לסעיפים הרלוונטיים בחוק החברות התשנ"ט-1999.

מורשה חתימה עזב — האם ייפוי הכוח עדיין תקף?

אחת השאלות הראשונות שמגיעות בפרק נוגעת לסיטואציה שכיחה: דירקטור או מנכ"ל חתום על ייפוי כוח לטובת ייצוג החברה בהליך משפטי, ואחרי כמה חודשים — הוא עוזב. השאלה הקריטית: האם ייפוי הכוח פוקע אוטומטית?

"חייב להבין שייפוי הכוח תקף ונכון ליום הוצאתו", מסבירה עו"ד קריספל בריאיון. "ברגע שבמעמד החתימה אותו אורגן בחברה היה מורשה לתת את ייפוי הכוח — עצם זה שהוא עזב את תפקידו, עבר ממנו או זז ממנו, לא אומר שייפוי הכוח פוקע".

במילים אחרות: ייפוי כוח אינו נכס אישי של החותם, אלא כלי משפטי של החברה. אם החברה רוצה לבטל אותו, עליה לפעול אקטיבית — להוציא הודעת ביטול רשמית. עד אז, הייפוי ממשיך לעמוד בתוקף. סעיף 14 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 אף קובע שכל עוד לא ניתנה הודעה אחרת, השליחות תקפה כלפי צד שלישי תם לב.

חברת יחיד לצורכי מס — תכנון לגיטימי או "חברת ארנק"?

השאלה השנייה נוגעת לעצמאי שמשקול להתאגד כחברה כדי ליהנות ממיסוי חברות (23%) במקום מס שולי שיכול להגיע ל-50%. עו"ד קריספל לא מהססת: זה תכנון מס לגיטימי, לא עבירה.

"זכותו של כל אדם שמנהל עסק — בין אם כעוסק פטור ובין אם כעוסק מורשה — לעשות את שיקוליו הכספיים, הכלכליים, החשבונאיים והמשפטיים, ולהחליט שהוא מתאגד כחברה בע"מ לצורכי מיסוי. זו לא עבירה על החוק", היא אומרת.

אבל יש מלכודת חמורה — סיווג כ"חברת ארנק" לפי סעיף 62א לפקודת מס הכנסה. אם רשות המסים תקבע שהחברה היא ארנק, ההכנסה תיוחס ישירות לבעל המניות וימוסה במס שולי, ולעיתים גם תהיה כפילות מסים. התנאים לסיווג כחברת ארנק כוללים, בין היתר:

• החברה מספקת שירותי ניהול או שירות אישי לישות אחת בלבד.
• בעל המניות מחזיק לפחות 10% מהחברה ומועסק כשכיר במקביל.
• פעילות החברה היא בעיקרה אישיותית של בעל המניות.

קריספל מבהירה: "הניסיון לחסוך מס לא באמת יחסוך לך מס אם החברה תסווג כחברת ארנק — תשלם מיסוי כפול. לפני שעושים צעד כזה, חייבים לוודא שעושים אותו נכון".

איך מממשים מניות מעוקלות של חייב?

אם הטלת עיקול על מניות של מי שחייב לך כסף, איך הופכים את הנכס המופשט הזה לכסף? עו"ד קריספל מסבירה שמניות הן נכס לכל דבר — אך לא כל מניה ניתן למכור באופן חופשי.

"מימוש מניות מעוקלות דורש פנייה לבית המשפט וניהול הליך", היא מסבירה. "אבל לפני זה — צריך לבדוק את תקנון החברה ואת הסכם המייסדים. ייתכן שיש זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal) או זכות מצרנות שמגבילה את היכולת למכור את המניות לצד שלישי".

במניות של חברה פרטית, לעומת בורסה, אין מחיר שוק. שווי המניה נקבע לפי דוחות החברה, סבבי גיוס קודמים, או הערכת שווי של מומחה. בחברות הייטק, הערכת השווי מורכבת במיוחד — "יש לא מעט בועה בהייטק והערכת שווי של חברות טכנולוגיות", מציינת קריספל.

הבסיס המשפטי לעיקול מניות נמצא בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ובחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

למי הדירקטור חייב נאמנות — לחברה או לבעל המניות שמינה אותו?

סוגיה קלאסית: בעל מניות מינה דירקטור, הדירקטור מקבל מידע סודי מישיבות הדירקטוריון — האם מותר לו "לדווח חזרה" לבעל המניות שמינה אותו?

"חד משמעית — לא", פוסקת עו"ד קריספל. "לדירקטור יש בראש ובראשונה חובת נאמנות לחברה. לפעול לטובת החברה, למקסם את רווחיה, לפעול לטובת האינטרסים שלה".

הבסיס לכך הוא סעיף 254 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקובע במפורש את חובת האמונים של נושא משרה כלפי החברה — לא כלפי הגורם שמינה אותו. הדירקטור אינו "שגריר" של בעל המניות בדירקטוריון; הוא חבר אורגן עצמאי שכפוף אך ורק לטובת החברה.

"אנחנו יודעים שיש ניגודי עניינים אינהרנטיים בין בעל המניות לדירקטור", מוסיפה קריספל. "לבעל המניות יש אינטרס למקסם רווח אישי מהמניות שלו — וזה לא תמיד הולך עם הצעד שמיטיב עם החברה. בחברות קטנות ומשפחתיות הקו הזה נחצה הרבה פעמים, אבל מבחינת דיני התאגידים, אמורה להיות הפרדה ברורה".

חלוקת דיבידנד שלא לפי התקנון — האם זה אפשרי?

התקנון קובע שכל בעל מניות יקבל דיבידנד לפי חלקו היחסי. עכשיו רוצים לחלק אחרת — בהסכמה. האם חייבים לשנות את התקנון קודם, או שמספיקה החלטה?

"דרך המלך — לפי התקנון", אומרת קריספל. "אם יש מדיניות חלוקת דיבידנד, היא צריכה להיות מאומצת בתקנון". אבל אם מתקבלת החלטה בקונסנזוס מלא של כל בעלי המניות — אפשר לחרוג מזה. "זו לא עבירה על החוק", היא מבהירה.

הבסיס המשפטי הוא סעיף 301-302 לחוק החברות — חובת מבחני החלוקה (מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון) חלה גם על חלוקה לא-יחסית. אם יש בעל מניות אחד שמתנגד — לא ניתן לחלק. אם מדובר באירוע חוזר ולא חד-פעמי, קריספל ממליצה: "מן הראוי שאם הדבר קורה יותר מפעם אחת, יתוקן בתקנון ויאומץ בו, למען הסדר הטוב".

שאלות ותשובות נפוצות

אם דירקטור מקבל החלטה שגויה — האם הוא נושא באחריות אישית?

סעיף 252 לחוק החברות קובע חובת זהירות לדירקטור — לפעול ברמת מיומנות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות דומות. אם הופרה החובה, ניתן להגיש תביעה נגזרת. עם זאת, סעיף 259 לחוק קובע "כלל שיקול הדעת העסקי" — דירקטור שפעל בתום לב, על בסיס מידע סביר, מוגן גם אם ההחלטה התבררה בדיעבד כשגויה.

האם חברה יכולה לבטל ייפוי כוח רטרואקטיבית?

ביטול ייפוי כוח תקף מרגע מתן ההודעה לצד השלישי, ולא לפני כן. פעולות שבוצעו בתוקף ייפוי הכוח לפני הביטול נשארות תקפות. זאת הסיבה שחשוב להוציא הודעת ביטול בכתב מיד עם סיום תפקידו של מורשה חתימה, לרשם החברות, לבנקים ולצדדים שלישיים רלוונטיים.

האם חברת יחיד יכולה להעסיק את הבעלים?

כן, אבל זה בדיוק הנקודה הרגישה לסיווג כחברת ארנק. אם הבעלים מקבל משכורת מהחברה ובמקביל החברה מספקת שירות אישי שלו ללקוח אחד — מס הכנסה עלול לסווג זאת כחברת ארנק לפי סעיף 62א לפקודה. הפתרון: גיוון לקוחות, פעילות עסקית עצמאית של החברה, ותיעוד מסודר.

מה קורה אם בעל מניות מסרב להעביר מניות שעוקלו?

בית המשפט יכול להוציא צו שמסמיך את כונס הנכסים או את ההוצאה לפועל לחתום בשם החייב על העברת המניות. במקביל, החברה לא יכולה לסרב לרשום את ההעברה ברשומות החברה אם ההליך נעשה כדין.

האם דירקטור חיצוני (דח"צ) חייב באותן חובות נאמנות?

כן ואף יותר. סעיף 239 לחוק החברות מחייב חברה ציבורית למנות דח"צים, ועליהם חלות אותן חובות נאמנות וזהירות, ובנוסף — חובת עצמאות מוגברת. דח"צ שמדווח לבעל מניות מסוים מסכן עצמו בחבות אישית ובהסרה מתפקידו.