"חשבון פשוט" מולי ארי ועו"ד ענת גינזבורג – רשלנות רפואית בזמן הלידה

זה נשמע כמו טכניקה תמימה — לחיצה על הבטן כדי לעזור ליולדת. בפועל, מדובר בפרקטיקה שעו"ד ענת גינזבורג ראתה הורסת משפחות שלמות. בפרק של "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14, היא חושפת מה זה "לחץ פונדלי" (שיטת קריסטלר), למה היא מסוכנת עד כדי קרע ברחם ומוות התינוק, ולמה ביטוח לאומי לא יספיק כשהמשפחה תצטרך מיליונים לטיפול בילד עם נכויות קשות.

שיטת קריסטלר — הפרקטיקה שאסור היה לעשות, ועדיין עושים

"יש סוג של לחץ, קוראים לזה לחץ פונדלי, שיטת קריסטלר", פותחת עו"ד גינזבורג בפרק. "כשהלידה לא מתקדמת לוחץ מישהו מהצוות הרפואי, אחד או שניים, בחוזקה על הרחם". הטכניקה הזו, שנקראת על שמו של רופא גרמני מהמאה ה-19, נחשבת היום ברוב העולם המערבי לשיטה פסולה ומסוכנת. ארגון הבריאות העולמי ממליץ נגדה כבר עשור, ובמדינות רבות היא נאסרה לחלוטין.

בישראל, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מנחה להימנע מלחץ פונדלי בשגרה. עם זאת, בפועל, גינזבורג רואה את זה שוב ושוב בתיקים שמגיעים אליה — צוות שלוחץ על הבטן של היולדת בעוצמה כי "הלידה לא מתקדמת", במקום לעבור לניתוח קיסרי בזמן.

מה הסכנות הקליניות שהפרקטיקה הזו יוצרת

"בהרבה מקרים זה יכול וגורם לקרע ברחם", אומרת גינזבורג, "והיו לי לא מעט תיקים כאלה". קרע ברחם הוא אירוע מסכן חיים — גם של היולדת וגם של התינוק. כשהרחם נקרע:

• התינוק עלול לצאת לחלל הבטן — מצב שבו אספקת החמצן מהשליה נקטעת באופן מיידי.
• חוסר חמצן ממושך גורם לפגיעה מוחית — שיכולה להתבטא בשיתוק מוחין, פיגור התפתחותי, ואפילו מוות.
• היולדת מאבדת דם בכמויות מסכנות חיים — ולעיתים נדרש כריתת רחם דחוף.

"התינוק יוצא לחלל הבטן ואחרי כמה שעות הוא הולך לעולמו, או שהוא נפטר כבר אז", מתארת גינזבורג. "ואז טוענים סיבוך בלתי נמנע. הרחם לא נקרע סתם כך".

מתי כשל באיתור מצוקה הופך לרשלנות

הסעיף המרכזי שעליו נשענות תביעות רשלנות רפואית בלידה הוא חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, וכן עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין. מה שצריך להוכיח הוא סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר — כלומר, שצוות רפואי סביר באותן נסיבות לא היה נוקט באותה החלטה.

"תינוק במצוקה שלא מוציאים אותו במיידי בניתוח קיסרי — זה מה שקורה בסופו של דבר", אומרת גינזבורג. הנקודה החשובה: ניטור עוברי (CTG) מנטר את דופק התינוק בזמן הלידה. כשהדופק יורד באופן עקבי, יש כללים ברורים מתי לעבור לניתוח קיסרי דחוף. דחייה של 15-30 דקות יכולה להיות ההבדל בין תינוק בריא לתינוק עם נזק בלתי הפיך.

למה ביטוח לאומי לא מספיק — וצריך תביעה אזרחית

"המשפחה הזאת צריכה פיצויים של מיליונים", מדגישה גינזבורג. "משום שביטוח לאומי לעולם לא יספק את המעטפת שהמשפחות של התינוקות הללו, שסובלים בנכויות מאוד קשות, יצטרכו במהלך השנים".

גמלת ילד נכה מביטוח לאומי, גם בשיעור המקסימלי, נעה היום בסביבות 4,000-5,000 ש"ח לחודש. עלות הטיפול בילד עם שיתוק מוחין בינוני-קשה כוללת:

• פיזיותרפיה ומרפאה בעיסוק — בין 4,000 ל-8,000 ש"ח בחודש לטיפולים פרטיים.
• התאמת דיור — מעלית, רמפות, חדר רחצה נגיש: 200,000-500,000 ש"ח.
• רכב מותאם — 150,000-300,000 ש"ח.
• מטפל אישי 24/7 — בילדים עם נכויות קשות, מעל 20,000 ש"ח בחודש.
• אובדן הכנסה של אחד ההורים — לעיתים שניהם, לכל החיים.

סך הכל, פסקי דין בתיקי רשלנות רפואית בלידה במדינת ישראל נעים בין 5 ל-25 מיליון ש"ח, תלוי בחומרת הנזק ובפרמטרים הכלכליים.

מה לעשות אם חושדים ברשלנות בלידה — שלבים מעשיים

תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית של קטין נמשכת עד גיל 25 (7 שנים מגיל 18, לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958). זמן רב, אבל אסור לחכות. ככל שעוברות שנים, ראיות מתפוגגות, רופאים עוזבים, וזיכרונות מטשטשים. הצעדים:

1. בקשת תיק רפואי מלא — מבית החולים שבו התרחשה הלידה. אתם זכאים לכך לפי חוק זכויות החולה. כולל את כל ניטור CTG, גיליון הלידה, פרוטוקולים סיעודיים.
2. חוות דעת רפואית מומחה — לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלי חוות דעת של רופא מומחה (לפי תקנות סדר הדין האזרחי). זה צעד קריטי, ועלות חוות הדעת נעה בין 5,000 ל-25,000 ש"ח.
3. תיעוד התפתחות הילד — כל אבחון, כל הערכה, כל המלצה לטיפול.
4. פנייה לעו"ד שמתמחה ברשלנות רפואית — לא עו"ד "כללי". התחום מורכב מאוד וחוות הדעת של הצד שכנגד יבואו מבכירי המערכת הרפואית.

שאלות ותשובות נפוצות

אם הלידה הייתה לפני 8 שנים, האם עדיין אפשר לתבוע?

כן. לפי חוק ההתיישנות, ילד יכול לתבוע על רשלנות רפואית עד גיל 25 — תקופת ההתיישנות מתחילה רק בהגיעו לגיל 18. גם הורים יכולים לתבוע על נזק שנגרם להם, ובמקרים מסוימים תקופת ההתיישנות מתעכבת אם הנזק התגלה מאוחר.

בית החולים אמר לי שזה היה "סיבוך בלתי נמנע". האם זה סוף הדרך?

לא. עו"ד גינזבורג מציינת מפורשות: "הרחם לא נקרע סתם כך". טענת "סיבוך בלתי נמנע" היא טענה משפטית של בית החולים, לא קביעה רפואית מוסמכת. רק חוות דעת מומחה עצמאית יכולה לקבוע אם הסיבוך אכן היה בלתי נמנע, או שהוא תוצאה של פרקטיקה שגויה כמו לחץ פונדלי או דחיית ניתוח קיסרי.

כמה זמן לוקח תהליך תביעה כזה?

תיק רשלנות רפואית בלידה נמשך בדרך כלל בין 4 ל-7 שנים. השלב הראשון (חוות דעת מומחה והגשת התביעה) לוקח כשנה. אחר כך מתנהל הליך ראיות, חוות דעת נגדיות מטעם בית החולים, ומשא ומתן לפשרה. רוב התיקים מסתיימים בפשרה לפני פסק דין.

האם אפשר לתבוע גם רופא וגם בית חולים?

כן. בתביעות רשלנות רפואית בלידה תובעים בדרך כלל את בית החולים, את הרופא הבכיר, ולעיתים גם את המיילדת ואת קופת החולים. בית החולים אחראי שילוחית לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין. ביטוחי האחריות המקצועית של הצוות הם ה"כיס" שמשלם בפועל.

מה העלות של תביעה כזו עבור המשפחה?

ברוב תיקי הרשלנות הרפואית בישראל, עורכי הדין עובדים בשיטת "אחוזים מהפיצוי" — בין 20% ל-25% מסכום הפיצוי, ורק אם זוכים. המשפחה משלמת בדרך כלל את עלות חוות הדעת המקדמית. חשוב לעיין היטב בהסכם שכר הטרחה ולהבין מי משלם הוצאות נלוות (אגרות בית משפט, חוות דעת נוספות).