"חשבון פשוט" מולי ארי ועו"ד אימבר גולן פרטוש – קבלת התיק הרפואי ממרפאות בריאות הנפש
אדם שאושפז בכפייה במחלקה פסיכיאטרית רוצה לדעת מה כתוב בתיק שלו. נשמע פשוט — אבל בפרק של "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14, עו"ד אימבר גולן פרטוש מסבירה למה דווקא בתיקי בריאות הנפש קיימת "סודיות מאוד מוגברת", מה הדרך הנכונה לקבל את המסמכים, ולמה לעשות את זה דרך גורם מסייע מוסדר זו "דרך המלך" — ולא איזושהי המלצה תיאורטית.
למה תיק בריאות הנפש שונה מכל תיק רפואי אחר
"בדרך כלל יש סודיות מאוד מוגברת לגבי כל מה שקשור לנפש", פותחת עו"ד אימבר גולן בפרק. ההבחנה הזו אינה שרירותית — היא מעוגנת בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, ובחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. שני החוקים מכירים בכך שמידע על אשפוז פסיכיאטרי, ובמיוחד אשפוז כפוי, יכול להזיק לאדם בכל תחומי חייו: עבודה, ביטוחים, רישיון נשק, חזקת ילדים, ואפילו זוגיות.
בניגוד לתיק רפואי "רגיל" שאתם מבקשים מהקופה והוא מגיע בדואר תוך שבועיים, תיק בריאות נפש דורש הליך מסודר ושקיפות מלאה מצד המבקש. גם אם אתם מבקשים את התיק שלכם עצמכם, בית החולים הפסיכיאטרי יבדוק לעומק מי מבקש, למה, ולאן זה הולך.
הסעיפים בחוק שמסדירים את הנושא
הזכות שלכם לקבל את התיק הרפואי שלכם מעוגנת בסעיף 18 לחוק זכויות החולה. הסעיף קובע מפורשות שמטופל זכאי לקבל מהמטפל מידע רפואי הנוגע לו, לרבות העתקים מהמסמכים שבתיק.
בריאות הנפש כפופה גם לסעיפים נוספים:
- סעיף 19 לחוק זכויות החולה — מאפשר לרופא לסרב למסור מידע אם הוא מעריך שהמידע "עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל". סעיף זה רגיש במיוחד בתחום בריאות הנפש.
- סעיף 35 לחוק טיפול בחולי נפש — מסדיר חיסיון מיוחד על מידע פסיכיאטרי.
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 — מטיל אחריות כבדה על מי שמחזיק מאגרים של מידע רפואי רגיש.
איך מבקשים את התיק — צעד אחר צעד
"מגישים בקשה עם ויתור סודיות רפואית", אומרת עו"ד גולן. הבקשה היא לא טופס סטנדרטי שאפשר להוריד מהאינטרנט ולשלוח. בפועל הצעדים הם:
- בקשה בכתב לבית החולים הפסיכיאטרי או למרפאה — עם פרטים מזהים מלאים, תקופת האשפוז, ומטרת הבקשה.
- טופס ויתור על סודיות רפואית — חתום בפני עורך דין או נוטריון. בלעדיו לא ימסרו דבר.
- תעודת זהות מקורית — להזדהות. אם הבקשה דרך עו"ד או גורם מטעמכם, יש להוסיף ייפוי כוח.
- תשלום אגרת העתקה — קיים תעריף קבוע לפי תקנות, נע סביב 50-150 ש"ח לתיק.
- המתנה — בית החולים זכאי לפי החוק להשיב תוך 30 יום, אך בפועל זה לוקח לעיתים יותר.
למה "גורם מסייע מוסדר" משנה את הכל
"אם עושים את זה דרך מישהו שבאמת מסייע, זו הדרך המלך", מדגישה עו"ד גולן. "יש דרכים מסוימות להגיע אליהם. תמיד עדיף שזה יהיה דרך מקום מסודר שיגיע למסמכים, שיקבל אותם בצורה שלא תעבור לידיים לא נכונות".
הסיבות הפרקטיות לפניה דרך עו"ד או ארגון מסייע:
- שמירה על פרטיות — המסמכים לא מתגלגלים בבית, לא נופלים לידיים של בני משפחה או מעסיקים.
- ידיעה מה לבקש — תיק פסיכיאטרי מלא כולל ייעוצים, סיכומי אשפוז, פרוטוקולי וועדה פסיכיאטרית, סיכומי טיפול תרופתי. אדם רגיל לא יודע מה לבקש.
- עיגון משפטי לבקשה — בקשה מעו"ד מקבלת רצינות אחרת מצד בית החולים.
- הכנה לשימוש בתיק — אם המטרה היא תביעה (אובדן כושר עבודה, פטור ממס, נכות מביטוח לאומי), עו"ד יודע איך לארגן את המידע.
למה אנשים בכלל מבקשים את התיק — ומה עושים איתו
הבקשה לתיק בריאות הנפש לא נעשית מסקרנות. ברוב המקרים יש מטרה ספציפית:
- תביעת נכות מביטוח לאומי — לפי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, אדם הסובל מליקוי נפשי שהשפיע על כושר העבודה זכאי לקצבה. התיק הוא הראיה המרכזית.
- פטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) — אדם עם נכות נפשית בשיעור 90% ומעלה זכאי לפטור מלא ממס על הכנסות מעבודה (עד תקרה).
- תביעת ביטוח אובדן כושר עבודה — חברות הביטוח דורשות את התיק כראיה לקיום הליקוי.
- בקשה לוועדת עררים פסיכיאטרית — אם רוצים לערער על אבחנה או על ההחלטה לאשפז בכפייה.
- תביעת רשלנות — אם יש חשש שטיפול לקוי גרם לנזק.
מה עושים אם בית החולים מסרב
אם הסירוב מבוסס על סעיף 19 לחוק זכויות החולה ("נזק חמור"), יש לכם כמה אופציות:
- פנייה לוועדת אתיקה — לפי סעיף 24 לחוק זכויות החולה, ועדת האתיקה של בית החולים בוחנת מקרים שבהם נטען לסירוב לא מוצדק.
- תלונה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות — לפי סעיף 22 לחוק.
- בקשה לבית המשפט — צו עשה לפי חוק זכויות החולה, או עתירה מנהלית.
- בקשה לוועדה פסיכיאטרית מחוזית — אם מדובר באשפוז כפוי שעדיין נמצא בתוקף.
שאלות ותשובות נפוצות
האם בני משפחה יכולים לבקש את התיק שלי?
בעיקרון לא. הזכות לקבל את התיק היא של המטופל בלבד. בני משפחה זקוקים לייפוי כוח חתום, או למינוי כאפוטרופוס לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. מקרה חריג: לאחר פטירת המטופל, בני משפחה מדרגה ראשונה יכולים לבקש לפי סעיף 18(ה) לחוק זכויות החולה.
כמה זמן שומרים תיק בריאות נפש?
לפי תקנות הארכיונים ותקנות בריאות הציבור, תיקים פסיכיאטריים נשמרים 25 שנה לפחות, ובחלק מהמקרים לצמיתות. לכן גם תיק מאשפוז שהיה לפני 20 שנה זמין לקבלה.
האם המעסיק שלי יכול לדרוש את התיק?
לא. אסור למעסיק לדרוש מסמכים מתיק בריאות הנפש. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 אוסר על אפליה על רקע מוגבלות, כולל נפשית. שאלה כזו בריאיון עבודה היא עוולה.
איך עו"ד אימבר גולן ממליצה להיערך?
אם אתם מתכננים לעשות שימוש בתיק (תביעה, פטור ממס, נכות) — אל תבקשו אותו לפני שדיברתם עם עו"ד. עו"ד יודע מה בדיוק לבקש, איך לבקש, ואיך לוודא שהמידע יגיע לידיים הנכונות בלבד. כפי שגולן אמרה: "תמיד עדיף שזה יהיה דרך מקום מסודר".
מה ההבדל בין אשפוז כפוי לאשפוז מרצון מבחינת התיק?
שני סוגי האשפוז יוצרים תיק רפואי, ושניהם זמינים למטופל. אבל באשפוז כפוי קיימים גם מסמכים נוספים — צו אשפוז של פסיכיאטר מחוזי, פרוטוקולים של ועדה פסיכיאטרית, ולעיתים החלטות בית משפט. אלה מסמכים נפרדים שצריך לבקש מהגופים הרלוונטיים, לא רק מבית החולים.
השורה התחתונה
תיק בריאות נפש הוא נכס משפטי בעל ערך — לתביעות נכות, לפטור ממס, להגנה משפטית. אבל הוא גם נכס שצריך לטפל בו בזהירות. ההמלצה של עו"ד אימבר גולן ברורה: לא להגיע אליו לבד. גורם מסייע מוסדר — עו"ד או ארגון זכויות חולים — מבטיח שהמידע יגיע לידיים הנכונות, ויעשה בו שימוש שמשרת אתכם, לא פוגע בכם.
צריכים לקבל תיק רפואי בבריאות הנפש למטרת תביעה או מימוש זכויות?
ההליך מורכב, והדרך שבה תפנו משפיעה על מה שתקבלו. עורכי הדין שלנו מתמחים במימוש זכויות רפואיות ויודעים בדיוק איך לפעול.
לאינדקס המומחים ←