"חשבון פשוט" מולי ארי ועו"ד דוב דוניץ -שאלות בנושא ירושה וסכסוכים משפחתיים

נכד שחושד שבן זוג חדש מנצל את סבתו, ידועה בציבור שאיבדה את בן זוגה ופתאום ההורים שלו תובעים את העזבון, צוואה מעודכנת שמתגלה רק אחרי החלוקה — אלה הסיפורים שעו"ד דוב דוניץ פוגש בחדר הבוררות שלו כל שבוע. בפרק "חשבון פשוט" של מולי ארי בערוץ 14, הוא מנתח חמש שאלות אמיתיות שהגיעו מצופים, ומגלה איפה דיני הירושה הישראלי קשיח — ואיפה אפשר לתמרן בו לטובתכם, אבל רק אם פועלים בזמן.

הסכם רשות בלבד — איך מגנים על קרוב מבוגר מבן זוג חדש?

שאלה ראשונה ובוערת של נכד יחיד: סבתו התחילה לצאת עם אדם שמעורר חשד שהוא רוצה לנצל אותה כלכלית. דוניץ מסביר שהפתרון אינו פשוט אבל קיים — ושמו "הסכם רשות". "שיש לו רשות להתגורר איתה בדירה אבל אין לו זכויות", הוא מבהיר. "זאת אומרת אפשר בהודעה של כלום עם כלום לפנות אותו מהדירה, ושהוא מודע לכך שגם אחרי שהסבתא תגיע ל-120 — אין לו ולא יהיו לו זכויות, ולא יכול לתבוע שום דבר בנוגע לדירה".

ההסכם נחתם במשרד עורך דין רגיל, ללא צורך בבית משפט. דוניץ מוסיף שורת אמצעי זהירות פרקטיים שמשלימים את ההגנה: "לוודא שהסבתא לא נותנת לו כרטיס אשראי שלה. לוודא שהיא לא תיתן לו ייפוי כוח לפעול בחשבונות שלה. שבכלל לא תיתן לו ייפוי כוח כזה או אחר. אולי אפילו רצוי לשקול שהסבתא תיתן ייפוי כוח כללי נוטריוני לנכד". הכלים הללו מעוגנים בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, ובחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976.

ידוע בציבור שנפטר ללא צוואה — מה קורה לרכוש?

צופה כתבה שבן זוגה ידוע בציבור נפטר, ופתאום ההורים שלו תובעים את כל העזבון. האם הם זכאים? התשובה של דוניץ ניואנסית: "יש סיכוי מסוים — תלוי בנסיבות". סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מכיר במעמד "ידועים בציבור" לצורך ירושה — אבל הנטל להוכיח את המעמד מוטל עליך.

"אם אכן מתקיימים בהם בני הזוג התנאים שבהם הדין מכיר בהם כידועים בציבור — הבסיסיים ביותר ביניהם הם מגורים משותפים, קיום יחסי אישות, חשבון בנק משותף", הוא מפרט. "אבל כמובן גם דברים נוספים כמו למשל שהחברה מכירה בהם כזוג. ככל שהיחסים הם יותר ותיקים — אז זה יותר מבוסס". בנוסף, דוניץ מזהיר: "אם כל הדברים האלה לא מוכחים, אז בהחלט יכול להיות מצב שאותה חברה ידועה בציבור תישאר קרחה מכאן ומכאן". ההמלצה הפרקטית: לא להמתין למשבר — לתעד את הקשר בזמן אמת באמצעות חשבונות משותפים, מסמכי דיור ועדים, או לערוך הסכם חיים משותפים שמסדיר את הזכויות.

צוואה שנמצאת אחרי חלוקת העזבון — מה עושים?

תרחיש שאלה: ההון כבר חולק, ואז מצאתם צוואה מעודכנת של ההורים. האם חייבים לפתוח מחדש את כל החלוקה? דוניץ נותן תשובה דו-שכבתית. "בוא נאמר שהדרך הנכונה והישרה היא לעשות את זאת. אם כי, סביר להניח שאם העזבון כבר חולק — אז הוא צו ירושה או צו קיום צוואה".

"ואם למעשה הצוואה שנמצאה היא לא עושה שינוי דרסטי בדבר הזה — אפשר להפעיל שיקול דעת אם בכלל להתייחס לצוואה שנמצאה. אבל בעיקרון דרך המלך היא להודיע ולקבל החלטה משותפת". הבסיס המשפטי: סעיף 72 לחוק הירושה, המאפשר לבית המשפט לתקן או לבטל צו ירושה אם נמצאה ראיה חדשה. ההכרעה היא בידי הרשם לענייני ירושה ובמקרים מורכבים — בית המשפט לענייני משפחה.

חשד לזיוף צוואה — איך באמת מוכיחים?

זה המקום שבו דוניץ מזהיר מתסבוכת רגשית. "הרבה פעמים כאשר ישנה צוואה, לא כל היורשים על פי הצוואה הם שמחים ממה שכתוב בה. עצם זה שיש חשד שזה זויף, כי לא ייתכן שאמא או אבא כתבו דבר כזה — זה לא דבר שהוא מספיק בכדי לדבר על זיוף, אפילו לטעון טענת זיוף".

הוא מסביר את ההיררכיה של חוזק צוואות: "תלוי, מדובר בצוואה בכתב יד שהיא בכלל מאוד מאוד חזקה — זו הצוואה הכי חזקה שיש. אם הצוואה נכתבה בכתב ידו של המצווה, יהיה מאוד מאוד קשה לתקוף אותה". סעיף 19 לחוק הירושה מגדיר את הצוואה בכתב יד כצוואה תקפה גם ללא עדים, ובלבד שהיא כתובה כולה בכתב ידו של המצווה ונחתמה ותוארכה על ידו. לעומת זאת, "אם זה צוואה שהיא צוואה בעדים, מודפסת ועדים — ויש איזשהו חשד שהחתימה לא בסדר — אפשר בהחלט לפנות לעזרה של מומחים בתחום הגרפולוגיה". לצד זאת, דוניץ מזכיר שיש עילות תקיפה נוספות: השפעה בלתי הוגנת (סעיף 30 לחוק) ומצב קוגניטיבי לקוי של המצווה בעת החתימה.

פנסיה של נפטר — איך תובעים?

שאלה אחרונה ומעשית: אם נפטרה לא מזמן בגיל 50, ועדיין לא קיבלה את קרן הפנסיה. האם המשפחה יכולה לתבוע את מה שנצבר? דוניץ מבהיר שהדבר הראשון אינו לפנות לקרן — אלא לבית המשפט. "לכל פעולה כזאת קודם כל יש להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה. בלי זה אי אפשר לפעול בכלל".

הוא מוסיף שיקול שיורשים רבים מפספסים: "יכולה להיות מקרה שהאם הייתה זכאית לכספי פנסיה או להפרשות פנסיה והמעסיק לא הפריש אותם. אז בכדי לתבוע אותם ממנו — אני הייתי ממליץ לפני שמחלקים עיזבון, למנות מנהל עיזבון שיתבע בשם העיזבון את המעסיק ויפעל לקבל את הכספים". מינוי מנהל עיזבון נעשה לפי סעיף 78 לחוק הירושה, ואחת המטרות העיקריות שלו היא לאתר ולגבות נכסים שהיו מגיעים למנוח. ההיגיון: יורש פרטי אינו יכול לתבוע את המעסיק — רק העיזבון, באמצעות מנהל ממונה.

שאלות ותשובות נפוצות

מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?

צו ירושה ניתן כאשר אין צוואה והחלוקה נעשית לפי החוק (יורשים על פי דין). צו קיום צוואה ניתן כאשר יש צוואה תקפה ובית המשפט מאשר את ביצועה. שני הצווים ניתנים על ידי הרשם לענייני ירושה, ובמקרים של התנגדות עוברים לבית המשפט לענייני משפחה.

הסכם רשות שונה מהסכם ממון — מה ההבדל?

הסכם רשות, כפי שתיאר דוניץ, מקנה זכות מגורים בלבד ללא זכויות בעלות. הסכם ממון, לעומת זאת, מסדיר את היחסים הכלכליים בין בני זוג ויכול לכלול חלוקת רכוש, ובדרך כלל מצריך אישור בית המשפט. ההסכם רשות מתאים יותר למצבים של קרובי משפחה מבוגרים שמעוניינים לאפשר מגורים בלי לפתוח את שערי הירושה.

איך מוכיחים מעמד של "ידועים בציבור" לצורך ירושה?

דוניץ פירט את התנאים הבסיסיים: "מגורים משותפים, קיום יחסי אישות, חשבון בנק משותף" — וגם הכרת הסביבה בקשר. ככל שהקשר ארוך ומתועד יותר, כך הסיכוי גבוה יותר לזכות במעמד הזה לפי סעיף 55 לחוק הירושה.

מה תוקפה של צוואה בכתב יד?

"זו הצוואה הכי חזקה שיש", במילותיו של דוניץ. סעיף 19 לחוק הירושה דורש שהיא תיכתב כולה בכתב יד המצווה, תיחתם על ידו ותתוארך. אין צורך בעדים או באישור נוטריוני, וקשה במיוחד לתקוף אותה — אלא במקרה של חשד למצב קוגניטיבי לקוי או השפעה בלתי הוגנת.

למה צריך מנהל עיזבון לפני תביעת מעסיק?

דוניץ הסביר: "להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה ובמקרה האחרון שציינתי — כדאי שיהיה מנהל עיזבון ממונה". הסיבה היא שהיורשים אינם יכולים לתבוע ישירות את המעסיק על הפרשות פנסיה שלא בוצעו. רק העיזבון כישות משפטית, באמצעות מנהל מטעם בית המשפט, רשאי להגיש תביעה כזו ולחלק את התקבולים בהמשך בין היורשים.