"חשבון פשוט" עו"ד ענבל פלאח יעקב ועו"ד ניר ליסטר – זכויות וחובות של חיילי צה"ל

בן מהגרים שעזב את הארץ בגיל 14 ואמור להתגייס בגיל 19. חייל שטס לחו"ל בגימלים. בחור שברח מישראל ב-1994 ולא יודע אם יש עליו התיישנות. חייל שעבר קורס מקצועי וקיבל פתאום תפקיד שונה לחלוטין. בריאיון מיוחד ב"חשבון פשוט", עו"ד ניר ליסטר — מומחה לדין הצבאי והפלילי — חושף את המנגנונים הסמויים של הבירוקרטיה הצבאית, וגם איפה החייל יכול להפעיל זכויות שאף אחד לא טרח להציג לו.

בן מהגרים — מתי חלה עליו חובת גיוס?

השאלה הראשונה הגיעה ממשפחה ש"מהגרה" עזבה את ישראל לפני יותר מחמש שנים. ליסטר מסביר את ההגדרה: "בן מהגרים זה נקרא מי שעזב את הארץ עם הורה והעתיקו את מקום מגוריהם לפני שהוא היה בן 16".

הכללים המעשיים, לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 — סעיפים 13 ו-36:

• חזרה בגיל 18-21 — חובת גיוס מלאה.
• חזרה בגיל 21-27 — תלוי נסיבות, יש פתחים לפטור.
• חזרה אחרי גיל 27-28 — לרוב פטור מגיוס.

אבל ליסטר מדגיש פעם אחר פעם: "כל מקרה לגופו". חייל יכול לחזור גם בגיל 21 ולקבל פטור — אם פתח דיאלוג עם הצבא, אם הציג נסיבות מיוחדות, או אם נמצא בסטטוס סטודנטיאלי במדינה זרה. "אם הוא התמודד מול הצבא, אם הוא דיבר עם הצבא, אז הוא יכול לקבל גם פטור".

עריקות — האם יש התיישנות?

שאלה ששואל אותה כל מי שברח מישראל לפני עשורים: בחור עזב את הארץ ב-1994 בלי להתייצב, מתי יכול לחזור בלי להיעצר? התשובה של ליסטר חותכת: "בעבירה הזאת אין התיישנות. מאחר ובעצם העבירה היא כל יום מתחדשת מחדש".

זאת קביעה שמעוגנת בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 — סעיף 94. בניגוד לעבירות פליליות "רגילות" שמתיישנות אחרי 5, 10 או 20 שנים לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, עבירת העריקות היא עבירה נמשכת. כל יום שאתה לא מתייצב — נחשב יום נוסף של עבירה. ולכן ההתיישנות לעולם לא מתחילה לרוץ.

"אם אתה לא מסדיר את העניין מול רשויות הצבא — כשאתה חוזר חזרה לארץ, אתה עלול לעצור, וזה חבל מאוד", מזהיר ליסטר. אבל יש פתח: "אם חזרת בגיל יותר מבוגר, יכול להיות שאתה תוכל לעשות איזשהו הסדר של שירות קצר". הסדר זה מתבצע מול שלטונות הצבא ומאפשר חזרה לישראל בלי מעצר, תוך הצטרפות לשירות מותאם.

טיסה לחו"ל בגימלים — עבירת משמעת חמורה

שאלה אחת שעלתה בריאיון: ג'ובניק בשירות סדיר עם פציעה ארוכה של רצועה צולבת — מה קורה אם הוא טס לחו"ל בלי אישור? ליסטר נחרץ: "גימלים זה לא חופשה. גימלים זה מחלה — והוא עדיין חייל של צה"ל. אם הוא טס ללא אישור, זה עבירה מאוד מאוד חמורה".

ההשלכות יכולות להיות:

• העמדה לדין משמעתי — לפי חוק השיפוט הצבאי — סעיף 22, ניתן להטיל מחבוש עד 35 ימים, פגיעה בדרגה, או הפסקת שירות בנסיבות שאינן מזכות בתגמולים.
• פגיעה במשמעת ובאמינות — מה שיכול להשפיע גם על הליכי קידום עתידיים.
• חיוב כספי — אובדן ימי גימלים והחזר של תגמולים שקיבלת.
• מצבים מחמירים — אם המדינה היא מדינה ש"אסור לטוס אליה" (סוריה, איראן, לבנון), העבירה הופכת לעבירה מסכנת ביטחון לפי סעיפים 99-100 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

"אני לא הייתי ממליץ למישהו לטוס לחו"ל בלי לקבל אישור — בטח ובטח לא למדינות שאסור לטוס אליהן".

שיבוץ שלא בהתאם להכשרה — מה זכויותיך?

שאלה ששואלים אותה הרבה משרתים סדיר: עברתי קורס מקצועי, ופתאום העבירו אותי לתפקיד אחר. מותר? "זה קורה לעיתים קרובות", מודה ליסטר, "שיש מפקדים שהם לא כל כך רגישים או לא כל כך מקצועיים והם מעבירים חייל שהוא מוכשר לדבר אחד לתפקיד אחר".

אבל יש לך שתי אופציות אפקטיביות:

• טופס 55 (בקשה מנומקת) — בקשה רשמית לשיבוץ מחדש. כל חייל זכאי להגישה דרך מפקדו, ולקבל מענה מנומק.
• קבילה (תלונה צבאית) — אם השיבוץ "לא סביר, חריג, או לא מנומק כמו שצריך", ניתן להגיש קבילה לפי סעיף 553 לחוק השיפוט הצבאי ועיקרי תקנון השירות הכללי לצה"ל.

העיקרון המרכזי: "חייל שעובר קורס ומוכשר להיות בתפקיד מסוים — אמור לשמש באותו תפקיד". לפי הפסיקה הצבאית, חייל שהשקיע 8 חודשים בקורס ופיתח ציפייה סבירה לעסוק במקצוע שהוכשר אליו — לא ניתן להעבירו "באופן שרירותי". העברה כזו מותרת רק "בנסיבות סבירות" — צרכי כוח אדם אמיתיים, ולא בגחמה של מפקד.

מתי חייב חייל ללכת עם עורך דין מתחילת התהליך?

ליסטר נשאל ישירות: עדיף לבד או עם עו"ד? תשובתו: "תמיד כשאתה לוקח איש מקצוע, דברים נראים אחרת. צריך לדעת איך לפנות, מתי לפנות, באיזה אופן לפנות. תמיד איש מקצוע זה עדיף מאשר ללכת לבד. במיוחד כאשר אנחנו מדברים על בירוקרטיה צבאית — שהיא ממש ממש לא פשוטה".

סוגי המקרים שבהם חיוני ללכת עם עו"ד צבאי מההתחלה:

• זימון לחקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת).
• הליך משמעתי שעלול להוביל למחבוש.
• בקשת פטור מטעמי בריאות, נפשי או דת.
• הסדרה של עריקות אחרי שנים בחו"ל.
• קבילה נגד מפקד או נגד שיבוץ.
• חקירה פלילית ביחידה (גניבה, אלימות, סמים).

שאלות ותשובות נפוצות

בן מהגרים שחזר בגיל 23 — האם יוכל לקבל פטור?

תלוי נסיבות. עו"ד ליסטר מדגיש שכל מקרה נבחן בפני עצמו. גורמים משפיעים: גיל ההגירה, אורח החיים בחו"ל, סטטוס משפחתי, השכלה, בעלויות בנכסים. הסדרת מעמד מול הצבא לפני החזרה — חיונית. פנייה ללשכת הגיוס דרך עו"ד צבאי לפני הנחיתה מומלצת.

אני בן 35, ברחתי מהגיוס בגיל 18 ב-1994. האם אעצר אם אחזור?

תיאורטית כן — אין התיישנות. מעשית, יש מסלולי הסדר. בגלל המורכבות, אסור להגיע לישראל בלי תיאום מראש. הליך ההסדר כולל פנייה ללשכת הגיוס, מילוי טפסים, ולעיתים שירות קצר ייצוגי. בנסיבות מסוימות — שירות בעבודות מוסדיות במקום שירות קרבי או צבאי מלא.

טסתי בגימלים בלי אישור וחזרתי. הצבא יודע?

ייתכן שכן. רשות האוכלוסין מעבירה דיווחי כניסה ויציאה. אם הצבא יזהה — תזומן לבירור משמעתי. ההמלצה: לפני שהדבר מתגלה, לפנות מראש למפקד עם נימוקים, ולהגיש בקשה לאישור רטרואקטיבי. אכזבה מנומקת עדיפה על שקר חשוף.

הגשתי טופס 55 ולא קיבלתי תשובה. מה הצעד הבא?

ההגשה מחייבת מענה תוך זמן סביר. אם לא קיבלת תשובה תוך 30 יום — ניתן לפנות לקצין הראשי המקביל. אם גם הוא לא מגיב — קבילה רשמית או פנייה לבית הדין הצבאי לערעורים בעתירה מינהלית. ייצוג עו"ד צבאי במקרה כזה מאיץ דרמטית את התהליך.

שיבצו אותי לתפקיד שלא הוכשרתי לו. מה הראיות שאני צריך?

תעודות הכשרה, הצהרות אישיות מהקורס, רשימת חיילים מהמחלקה הקודמת שיכולים להעיד, הוראות מקוריות לקורס, ולוח הציפיות שהוצג לחיילים. תיעוד חתימות קצינים על הקורס. ככל שיש יותר נייר — כך הקבילה חזקה יותר.