אתם שאלתם עורכת הדין ענבר לב משיבה בשידור ב @עכשיו14-ד2נ

התחתנתם ב־1987, רכשתם דירה ורשמתם אותה בטאבו בחלקים לא שווים — ועכשיו בגירושין: מה גובר, הרישום או החלוקה השוויונית? בריאיון מיוחד ב"חשבון פשוט" השיבה עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, על השאלות החריפות של זוגות בהליך גירושין. כל מה שצריך לדעת על חזקת הרישום, מדור רעיוני, מעבר עם ילדים אחרי גירושין — והאמת על איום ב"לא ייתן לך גט".

חזקת הרישום מול חוק יחסי ממון — מה גובר?

השאלה הראשונה הגיעה מבני זוג שהתחתנו ב־1987, בלי הסכם ממון, ורכשו דירה רשומה בטאבו בחלקים לא שווים — בגלל כספי מתנה מהורי צד אחד. בגירושין הם רוצים לדעת: מה גובר, הרישום או החלוקה השוויונית של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג־1973?

עו"ד לב הסבירה שהשאלה החשובה אינה תאריך הנישואין, אלא מקור הכספים שמהם נרכש הנכס. "בית המשפט מתכנס לשאלה הזאת, ופה השאלה החשובה: האם הנכס הזה נרכש מכספים משותפים שנוצרו במהלך הנישואין? אם הוא משקף את אופן הרישום — הוא לא אוטומטית הולך לחוק ומחלק את זה חצי חצי, אלא הוא בודק ונכנס באמת לעומק של הדברים".

הכלל שגיבשה: אם החלקים נרשמו באופן לא שוויוני בגלל שאחד הצדדים הביא כספים מחוץ לנישואים — הרישום בתוקף. אבל אם הנכס נרכש במהלך הנישואים מכספים שנצברו בתוך הנישואים — בית המשפט יבטל את הרישום ויחלק חצי־חצי לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון. חזקת השיתוף, שהוקבעה בפסיקה הענפה של בית המשפט העליון (החל מע"א 4385/91 סלם נ' כרמי), קובעת שיתוף בנכסים בני־בני זוג — אלא אם הוכח אחרת באמצעות מקור חיצוני לנישואים.

איום ב"לא ייתן גט" — מה הסיכוי שזה יקרה היום?

צופה סיפרה שהיא רוצה לחזור לאילת אחרי הגירושין, ובעלה מאיים שאם תעשה זאת — לא ייתן גט. עו"ד לב הייתה חד־משמעית: "בין אם תרצי לעבור לאילת או הוא יישאר בצפון — זה לא רלוונטי לגט. היום בתי הדין הרבניים אוכפים גט. את לא תהיי ללא גט במשך תקופה ארוכה כמו שהיה לנו אז".

הבסיס המשפטי הוא חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה־1995, המאפשר לבתי הדין הרבניים להטיל סנקציות חמורות על סרבני גט: שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבונות בנק, איסור יציאה מהארץ, ואף מאסר ממושך. סנקציות אלה הופכות את האיום ב"לא אתן גט" לכלי לחץ הולך ופוחת בעידן הנוכחי.

מעבר עם ילדים אחרי גירושין — מי קובע?

בני זוג גרים במרכז, האישה רוצה לחזור לאילת, הבעל לצפון. לב הסבירה שזו שאלה של טובת הילד, ולא של רצונות חד־צדדיים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב־1962, סעיף 25, קובע שהחלטות חינוכיות ומגורים של ילדים מוכרעות לפי טובת הקטין.

"בתי המשפט מתכנסים ורואים את טובתו של הילד — מה המסגרת שהוא התרגל אליה", הסבירה לב. "לא בטוח שיתנו לך לעבור לאילת, וקל וחומר לא בטוח שייתנו לו לעבור למרכז. הסבירות היא יותר ששניכם תגורו במרכז, אם שניכם רוצים לגדל את הילד הזה כהורים באופן שוויוני". מקום המגורים הקיים של הילד, מסגרת חינוכית, חוג חברים — כל אלה משקלם רב בהכרעה. הורה שמעביר ילד לקצה הארץ בלי אישור הצד השני או של בית המשפט, חושף עצמו לתביעה לחזרת הקטין ולהפחתת זמני שהות.

חלוקת רכוש בנישואים שכוללים כספי הורים

חוק יחסי ממון קובע איזון משאבים שווה (50%–50%) על כל מה שנצבר במהלך הנישואים. אבל חריגים חשובים נוצרים מהפסיקה ומהסעיפים הבאים:

• כספי ירושה ומתנה מצד שלישי — סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון מוציא נכסים שנתקבלו במתנה או בירושה מאיזון המשאבים, אלא אם בני הזוג שיתפו אותם בפועל בחיים המשותפים.
• נכסים שהוכנסו לנישואים — נכס שאחד הצדדים הביא טרם הנישואים נשאר בבעלותו, אך השבחה משותפת תיתן זכות לחלוקה בערך שעלה.
• פנסיה וקרנות השתלמות — נחלקות שווה־בשווה לתקופת הנישואים בלבד, לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד־2014.

הוכחת מקור הכספים — תפקידם של דפי בנק, ירושות מתועדות וחוזים — היא העבודה המרכזית של עורך הדין בכל תיק חלוקת רכוש.

מדור והחזקת מדור — מתי בעל ישלם?

שאלה מורכבת הגיעה מאב שאשתו עברה עם הילדים לדירת אמא שלה. הוא שואל אם עליו לשלם דמי מדור והחזקה. עו"ד לב הייתה ברורה: "לא יושת עליך מדור והחזקת מדור אם גרושתך לא משלמת את זה בפועל".

בתי המשפט מטילים מדור והחזקת מדור רק בשני מצבים:

• האם משלמת דמי שכירות בפועל לצד שלישי.
• האם משלמת משכנתא על נכס שרכשה אחרי הגירושין (הנקרא "מדור רעיוני").

אם האם גרה אצל אמה ולא משלמת שכירות — האב פטור. אם נחתם חוזה שכירות פיקטיבי בלי תזרים כסף בפועל — בית המשפט לא יכיר בו. "צריך להוכיח שיש העברה כספית בפועל. לא די בהסכם שכירות", הסבירה לב. אם האם אכן משלמת שכר דירה לאמה, האב יחויב במדור — אבל הסכום ייקבע לפי גובה התשלום בפועל, ולא לפי שכר דירה לדירה גדולה.

שאלות ותשובות נפוצות

אין לי הסכם ממון — האם הכל יתחלק חצי־חצי בכל מקרה?

לא בהכרח. סעיף 5 לחוק יחסי ממון מחיל איזון משאבים על כל מה שנצבר במהלך הנישואים, אבל הוא מחריג כספי ירושה, מתנות מצד שלישי, ופיצויים אישיים. בנוסף, נכסים שהובאו לנישואים נשארים בבעלות מי שהביא אותם.

כמה זמן לוקח הליך גירושין בבית הדין הרבני?

תיק גירושין פשוט בהסכמה אורך 3–6 חודשים. תיק עם מחלוקת על משמורת או רכוש יכול להימשך 1–3 שנים. הליך גירושין בבית הדין הרבני מתבצע במקביל לתיקים בבית המשפט לענייני משפחה (רכוש וילדים), והכרעה בנושא אחד אינה חוסמת את האחרים.

הבעל "מבריח" כספים לפני הגירושין — מה אפשר לעשות?

אפשר להגיש בקשה לצו עיקול זמני בבית המשפט לענייני משפחה לפי תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי. צו זה יקפיא חשבונות בנק, מניות ונדל"ן עד להכרעה בתיק. בנוסף, סעיף 11 לחוק יחסי ממון מאפשר להגיש בקשה לאיזון משאבים מוקדם במקרה של חשד להברחת רכוש.

אם אני בעלים יחיד של עסק — האשה תקבל חצי?

היא תקבל חצי משווי העסק שנצבר במהלך הנישואים. שמאי או רואה חשבון מומחה יעריך את העסק, ויחשב את ההפרש בין שוויו ביום הנישואין לשוויו ביום הקרע (לרוב יום הגשת תביעת הגירושין). חציו של הסכום שעלה — לבן הזוג השני.

משמורת משותפת — האב פטור ממזונות?

לא פטור לחלוטין. בעקבות בע"מ 919/15 (פסיקת בית המשפט העליון מ־2017), במשמורת משותפת מלאה ובהורים בעלי הכנסה דומה — חובת המזונות ההלכתית של האב מצומצמת או מתבטלת. אבל בכל מקרה האב נושא בהוצאות "חינוך ובריאות" ובחלקו במדור, גם במשמורת משותפת.