עו"ד דקלה סומך קרם מומחית לדיני משפחה משיבה לשאלות הקהל בכל הנוגע לדיני משפחה

שליש מהזוגות בישראל יתגרשו, ובדרך הם יצטרכו לקבל החלטות שלא הכינו אותם להן. האם האב יכול לקחת את הילדים לאילת בלי הסכמת האם בזמן מלחמה? מה זכויות סבתא שלא ראתה את הנכדה כבר 11 שנים? האם בעל שמצלם את אשתו בבית 24/7 הוא עילה לצו הרחקה? בריאיון ב"חשבון פשוט", עו"ד דקלה סומך קרם עונה לשאלות הקהל ומבהירה איפה החוק עוצר ואיפה בית המשפט נכנס.

חופשה באילת בזמן מלחמה: מי קובע אם היא יוצאת לפועל?

השאלה הראשונה שהגיעה ל"חשבון פשוט": אם פסק הדין שלי קובע סדרי ראייה והאב הודיע שהוא לוקח את הילדים לאילת בסופ"ש שלו — האם אני יכולה לעצור אותו?

תשובת עו"ד סומך קרם הייתה ברורה: "קודם כל, פתחי את פסק הדין ובדקי אם קיימת הוראה ספציפית לגבי חופשות בארץ. בגדול, אם החופשה אינה חורגת מזמני השהות, ומדובר בבילוי בארץ — לא אמורה להיות מניעה." במילים אחרות, לא צריך לבקש אישור. ילדים אצל ההורה השני בזמן השהות שלו הם תחת אחריותו המלאה.

אבל יש סייג חשוב. "ייתכן במצבים מסוימים שאותה חופשה ספציפית עומדת בניגוד לטובת הילדים או מסכנת אותם בגלל שאנחנו נמצאים במצב של מלחמה", אומרת סומך קרם. במצב כזה אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו מניעה ספציפי לחופשה ספציפית. הסעד אינו נפוץ, אבל בנסיבות חריגות — של אזעקות, של טילים, של אזורים בסיכון מובהק — הוא אפשרי.

ילד בן 16 רוצה לעבור לאבא: מה קורה עם המזונות?

לפי הפסיקה, ילד בן 16 הוא "קטין בעל יכולת הבעה משמעותית". סומך קרם מסבירה: "מדובר בילד בן 16, הוא מספיק גדול כדי שדעתו ועמדתו תהווה משקל מרכזי. אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש את העברת האחריות ההורית לידי האב." הילד יפגש עם השופט, או עם פקידת סעד, או עם פסיכולוג מומחה, כדי שעמדתו תיבחן.

היא מוסיפה משפט חד: "מאוד קשה עד בלתי אפשרי לגרום לילד בן 16 לשהות במקום מסוים ללא רצונו." ההיגיון בולט — ההצלחה של פסק דין במשמורת תלויה בשיתוף פעולה של הקטין, ובגיל הזה הילד מצביע ברגליים.

על המזונות: אם משמורת או הסדרי שהות משתנים בפועל, "זו בהחלט מהווה עילה להפחתה או ביטול של מזונות". סעיף 12 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959 מאפשר לפנות לבית המשפט בתביעה להפחתה או ביטול של מזונות עם שינוי נסיבות מהותי.

צו הרחקה כשבעל מצלם בבית: כן או לא?

שאלה מטרידה הגיעה: "אני יכולה לבקש צו הרחקה מבעלי רק בגלל שהוא מצלם ומקליט אותי בבית כל הזמן או שצריך ממש מקרים של אלימות?"

סומך קרם מבחינה ברור: "להרחיק אדם מבית שהוא בבעלותו זה לא דבר פשוט. את צריכה להוכיח שקיימת סכנה ממשית או איום לחייך." אבל היא מרחיבה: "במקרים בהם יש הטרדה חוזרת בבית, היה ומדובר בצילומים שהם בניגוד להסכמתך, בהחלט יכולה לפנות לבית המשפט במקרים בהם יש הטרדה חוזרת לטעון שנעשית פגיעה בפרטיות שלך באופן שאינו מאפשר לך ניהול סביר ותקין של חייך — ולבקש להרחיק אותו."

הבסיס המשפטי הוא חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב-2001, המאפשר צו הגנה גם בהיעדר אלימות פיזית. בנוסף, סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 מחיל איסור על צילום אדם בתוך רשות הפרט. השלב הראשון בבית המשפט: זימון הצדדים והתחייבות הבעל להפסיק. אם ההתנהגות חוזרת — יוצא צו הרחקה לתקופה מוגדרת.

סבים וסבתות: מתי יש להם זכות לראות את הנכדים?

שאלת סבתא ל"חשבון פשוט": "אני סבתא לילדה כבר 11 שנים שאני לא רואה אותה." סומך קרם הסבירה הבחנה דרמטית בין שני סוגים של מקרים:

• סבים שלא הכירו את הנכד מעולם — אם הילד גדל בלי קשר עם הסבים מהיום שנולד, בית המשפט מאוד מאוד נמנע מלכפות יצירת קשר חדש.
• סבים שהיה להם קשר מבוסס שניתק — כאן בית המשפט מוכן לפעול, להזמין צדדים, לפנות לטיפול משפחתי, ובמקרים מסוימים גם לאלץ את ההורה לאפשר מפגשים.

הבסיס המשפטי הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, סעיף 28א, שקובע: "הורהו של הורה זכאי לראות את ילדי בנו או בתו, אם הוא הורהו של ילד שמת — או אם הוא הורהו של ילד שהוא מנוע מסיבה אחרת לקיים את הזכות." בית המשפט יכול לקבוע הסדרי ראייה גם ללא הסכמת ההורה החי, אך טובת הילד מנחה.

העברת משמורת זמנית לאב: מה קורה בסוף התקופה?

שאלת אב: "הוחלט להעביר את המשמורת אליי האב במשמורת זמנית לתקופה של חצי שנה. הנושא נבדק על ידי תסקיר של עובדת סוציאלית. חולפת חצי שנה — אני לא מצליח להבין למה זה לא קבוע."

סומך קרם הסבירה את הלוגיקה: "מפגשים במרכז קשר נועדו להיות זמניים. זו תקופת ביניים — תחנת ביניים בדרך לשיקום הקשר. כל תקופה מסוימת הם נבחנים מחדש על ידי הגורמים הסוציאליים ועל ידי בית המשפט."

בעניין מזונות: אם הילדים עברו בפועל למשמורת האב והוא דואג להם כלכלית — "לא קיימת יותר עילה לשלם את אותם מזונות שהוא שילם עד כה. הוא יכול בהחלט לפנות לבית המשפט לבקש לבטל את המזונות או להפחית אותם, וכן יכול לבקש את זה גם רטרואקטיבית." חשוב לבדוק שהמזונות בהסכם המקורי לא מהווים פיצוי רכושי — אם כן, יש רק עילה להפחתה ולא לביטול.

שאלות ותשובות נפוצות

בעלי שלי הסכים בעל פה לגירושין אבל מסרב לחתום על הסכם. מה הצעדים?

הסכמה בעל פה לא מספיקה. צריך לפתוח תיק בבית הדין הרבני (עניין הסטטוס) ובמקביל בבית המשפט לענייני משפחה (רכוש, ילדים). אם בן הזוג מסרב לחתום, אפשר להגיע לפסק דין דרך הליך משפטי מלא — שיכול לקחת בין שנה לשנתיים, ולעיתים יותר.

חיינו ביחד 8 שנים בלי להתחתן. ממה אני זכאית בפרידה?

חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 לא חל ישירות על ידועים בציבור, אבל הפסיקה מכירה ב"זוגיות במשך שנים" כעילה לחלוקת רכוש משותף. צריך להוכיח: שותפות כלכלית בפועל, חיים תחת קורת גג אחת, ויחסי משפחה שיוצרים תלות הדדית. נטל ההוכחה גבוה יותר מאשר בנישואין.

אני מקבלת מזונות נמוכים מאוד. אפשר להעלות?

כן. שינוי נסיבות מהותי (עליית הכנסת המשלם, ירידת הכנסת המקבל, צרכים גדלים של הילד) הוא עילה לתביעה להגדלת מזונות. בית המשפט בוחן את היחס בין הצרכים האמיתיים של הילד לבין יכולת ההורים. כדאי לתעד הוצאות חודש בחודשו לפני הגשת התביעה.

בן זוגי לשעבר לא מאפשר לי לראות את ילדינו בניגוד לפסק דין. מה לעשות?

זה הליך של ביזיון בית המשפט. אפשר להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ולבקש מבית המשפט לענייני משפחה להטיל קנס יומי או מאסר על תנאי בגין אי-קיום הסדרי הראייה. במקביל אפשר לפנות לפקידת סעד שתתערב מיד.

יש לי רק את הדירה שקנינו לפני הנישואין. בני זוגי תובע חצי. מה הסיכוי שלו?

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע "איזון משאבים" — כלומר חלוקה שווה של נכסים שצברתם במהלך הנישואין. נכס שנקנה לפני הנישואין הוא בעיקרון נכס נפרד, אבל אם השביחו אותו במשותף או שילמו עליו משכנתא ביחד, ייתכן ויהיה חלק יחסי שיתווסף למאזן.