עורך הדין יונתן יהוסף משיב על השאלות שאתם שלחתם

"במהלך הנישואים לא התעסקתי בכסף בכלל." זו אחת המשפטים הכי מסוכנים שבן זוג יכול לומר על עצמו ערב גירושין. בריאיון ב"חשבון פשוט" עם מולי ארי, עו"ד יונתן יהוסף, מומחה לדיני משפחה וגירושין, ענה על ארבע שאלות שצופים שלחו — שקיפות כלכלית מאוחרת, ניכור הורי, הסכמים שנחתמו מתוך תשישות, והעברות כסף בין בני זוג. כל אחת מהן חושפת מלכודת אחרת בתהליך הגירושין הישראלי.

"לא התעסקתי בכסף" — וגיליתי שאני לא יודעת מה יש לנו

השאלה הראשונה הייתה נוקבת: בן זוג אחד ניהל את כל הכספים, השני "לא היה בעניין", ועכשיו, ברגע הפרידה, הוא חושף שאין לה מושג מה יש בחשבונות. "זה קורה הרבה", אומר יהוסף. "יש בנישואים בן זוג אחד שהוא יותר דומיננטי, שהוא ששולט בכספים, שמנהל את החשבונות בנק. אבל זה ממש לא אומר שהזכאות של בן הזוג השני נעלמת."

הבסיס המשפטי הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. בהיעדר הסכם ממון, חל ההסדר הסטטוטורי: כל מה שנצבר במהלך הנישואין מתחלק שווה בשווה. הזכאות לא תלויה בידיעה — היא קיימת מעצם הנישואין. לכן הצעד הראשון, אומר יהוסף, הוא לפנות מיד לעו"ד דיני משפחה ולבקש צו דיספוזיציה על כל הנכסים.

צו דיספוזיציה ואקטואר — איך עוצרים הברחת כספים

"אנחנו פונים בעצם לכל הגופים הפיננסיים בישראל ומבקשים קודם כל להקפיא מצב", מסביר יהוסף. צו דיספוזיציה הוא בעצם מנעול דיגיטלי — הבנקים, חברות הביטוח, רשם המקרקעין ובתי ההשקעות מקבלים הוראה לא לאפשר העברת כספים, מכירת נכסים, או מימוש פוליסות עד שהמצב הכלכלי יובהר.

אחרי הקפאת המצב, מגיע השלב הבא: מינוי אקטואר. "ממנים אקטואר שהוא בעצם בודק את כל נכסי הצדדים, מקבל את הסיסמאות, מקבל את הגישה לכל הנכסים הדיגיטליים, הנכסים הפיננסיים", מסביר יהוסף. "ובעצם עושה דוח ואומר כמה הצדדים האלה שווים. את הדוח הזה מחלקים שווה בשווה." זה בדיוק תפקידו לפי תקנה 258כ לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: לחשוף את כל הנכסים, גם אלה שלא היו ידועים לבן הזוג ה"לא דומיננטי".

ניכור הורי — כשהילדים נגררים לתוך המלחמה

השאלה השנייה הייתה אולי הקשה מכולן: בן זוג שמדבר רע על השני בפני הילדים. יהוסף לא הקל ראש. "הפסיקה רואה את זה בצורה חמורה מאוד", הוא הזהיר. "התביעה לניכור הורי היא תביעה אחת החמורות שיש בתחום הזה."

הוא מציע מסלול שלא קופץ ישר לבית משפט:

• תיעוד שיטתי — "מתי הוא אמר, למי הוא אמר, מה הוא אמר לילדים. שיהיו הוכחות, הקלטות במידת האפשר, ולכל הפחות עדים."
• עובדת סוציאלית לסדרי דין — בית המשפט יכול למנות אחת לפי סעיף 19 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תפקידה לתווך, לנזוף, ולהמליץ.
• מתאם הורי — מומחה (לרוב פסיכולוג קליני או עו"ס מוסמך) שתפקידו לגשר על פערי תקשורת בין ההורים. כשהורה מסיט את הילדים, המתאם יכול לזמן אותו לשיחה ולהציע התערבות.

"חתמתי כי הייתי מותשת" — האם אפשר לבטל הסכם גירושין?

השאלה השלישית עוסקת באחת התופעות הכואבות ביותר בדיני משפחה: הסכמים שנחתמו תחת לחץ נפשי כבד. יהוסף עונה ישר: "כן, יש דרך — אבל הכלל הוא שלא מתערבים."

מבחינה משפטית, הסכם גירושין שאושר בבית המשפט (לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון, או בבית הדין הרבני) נחשב לפסק דין מחייב. אבל יש חריגים, ויהוסף מונה אותם:

1. תוצאה קיצונית — לדוגמה, מזונות של 500 ש"ח לשלושה ילדים. "אתה אומר, זה כל כך קיצוני שיש נטייה לבוא ולומר, אוקיי, כנראה שהחתימה פה הייתה לא תקינה."
2. הוכחת סחיטה או איומים — תיעוד, הודעות, עדויות.
3. מצב נפשי לא תקין — דו"ח פסיכיאטרי שנערך באותה תקופה, שמוכיח חוסר כשירות לחתום.
4. חוסר ייצוג משפטי הולם — צד שלא היה מיוצג כראוי, או שהיה לחוץ לסיים.

"בסופו של דבר יש פה מקבילית כוחות", מסביר יהוסף. "כמה שיותר תנאים מהמקבילית הזאת יתקיימו — סחיטה, איומים, לחץ נפשי, תנאים קיצוניים לטובת צד אחד — אפשר יהיה לנסות לבטל את ההסכם."

הלוואה בין בני זוג — האם היא חוזרת אחרי הגירושין?

השאלה הרביעית: בן זוג שלווה סכום גדול מהשני, בלי הסכם בכתב. האם תצטרך להחזיר? יהוסף שובר את האשליה: "הכלל הוא שלא." כשבני זוג מעבירים כסף אחד לשני, ההנחה המשפטית הראשונית היא שזה "לצורכי הבית" — חלק מההתנהלות המשותפת, לא הלוואה.

אבל יש דרך לחייב את הצד השני להחזיר, וכאן הראיות הן הכל:

• הסכם הלוואה בכתב — אפילו פתק שכתבתם זה לזו.
• שימוש לא משותף — כסף שהועבר עבור ילד מנישואים קודמים, לדוגמה, או רכישה אישית מובהקת.
• התכתבויות — הודעות WhatsApp שבהן אחד שואל "מתי את מחזירה?" והשנייה עונה "אני אחזיר".
• חריגה מסדר גודל סביר — סכומים שלא מתאימים לחיים המשותפים השוטפים.

"אתה חייב להראות משהו שחורג מהכלל הרגיל", סיכם יהוסף. "כי הכלל הרגיל — בעל ואישה, הכל משותף."

שאלות ותשובות נפוצות

אם בן הזוג שלי כבר העביר כספים לקרובי משפחה לפני הגירושין, האם הם הולכים לאיבוד?

לא בהכרח. בית המשפט יכול להכיר ב"עסקאות הברחה" כעסקאות לא תקפות מול בן הזוג הזכאי, ולהורות על השבה. אם נעשתה העברה לקרוב משפחה ללא תמורה אמיתית בתקופה שלפני הגירושין, ניתן לפנות גם נגד מקבל הכספים — ולעיתים גם בית המשפט מטיל עליו אחריות אישית.

כמה זמן לוקח לקבל צו דיספוזיציה?

במקרים דחופים, ניתן לקבל צו ארעי במעמד צד אחד תוך 24-48 שעות. במעמד שני הצדדים, לרוב תוך 2-4 שבועות. כשמדובר בחשש מובהק להברחה, בית המשפט מקצר מאוד את לוחות הזמנים.

מה ההבדל בין מתאם הורי לבין מטפל זוגי?

מטפל זוגי עובד בהסכמה ובדיסקרטיות, ללא דיווח לבית המשפט. מתאם הורי הוא חלק מההליך המשפטי — הוא ממונה על ידי בית המשפט, ויש לו סמכות לדווח, להמליץ, ולחייב התנהגויות. במקרים של ניכור הורי, מתאם הורי הוא הכלי החזק יותר.

האם פסיכיאטר יכול לכתוב חוות דעת רטרואקטיבית על מצבי הנפשי בעבר?

זה תלוי. אם היה תיעוד רפואי מהזמן הרלוונטי — כן. פסיכיאטר יכול לבחון תיק רפואי קיים, לראיין את האדם, ולהציע חוות דעת על כשירותו לחתום בעת ההיא. אם אין שום תיעוד מאותה תקופה — חוות הדעת תהיה חלשה משמעותית.

אם בן הזוג מוסר סיסמאות חלקיות לאקטואר, מה אפשר לעשות?

אקטואר שממונה על ידי בית המשפט מקבל סמכות לקבל מידע ישירות מצדדים שלישיים — בנקים, רשויות מס, רשם החברות. אם בן הזוג לא משתף פעולה, ניתן לבקש סנקציה: ביזיון בית המשפט, שינוי בנטל ההוכחה לחובתו, ובמקרים חמורים גם פגיעה בחלק היחסי שלו בחלוקה.