"חשבון פשוט" מולי ארי ועו"ד אסף בן חור – הקו הדק בין חופש הביטוי ללשון הרע

פוסט אחד בפייסבוק, תגובה אחת בקבוצת וואטסאפ, סטורי קצר באינסטגרם — כל אלה יכולים להפוך אותך לנתבע בתביעת לשון הרע על עשרות אלפי שקלים. בפרק הזה של "חשבון פשוט" מולי ארי מארח את עו"ד אסף בן חור, מומחה לתביעות לשון הרע, שפותח את הקלפים על הקו הדק שבין חופש הביטוי לפגיעה בשם טוב. אם מישהו כתב עליך משהו שלא נכון, או שאתה חושש שכתבת משהו שעלול לחזור אליך — קרא לפני שתפעל.

"כישוף" וסכסוכי גירושין — מתי קללה הופכת לעילת תביעה?

הסיפור הראשון מהפרק נשמע כמו קומדיה אפלה: גרושה של בן זוג שולחת לבעל הנוכחי הודעות שהאישה החדשה "כישפה" אותו, מקללת אותה, ומפרסמת זאת לחברים ולמשפחה. האם זה לשון הרע? עו"ד אסף בן חור מבהיר שזה בהחלט עילה. "לשון הרע נועד לבזות, לפגוע, או בעצם לקלקל את שמו של אדם", הוא מסביר.

ההגדרה המשפטית מעוגנת ב-סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965: לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או לעג, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. שימו לב — ההסתה ל"כישוף" היא לא רק לשון הרע אלא גם סעיף 417 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שמגדיר עבירת "מעמיד פני קוסם" בקנס. שתי עילות במקביל. גירושין הם זירה רגישה, אבל הרגישות לא נותנת חסינות.

"נפלו אצל נוכלים" בקבוצת וואטסאפ — בלי להגיד שם זה כן לשון הרע?

זו אחת הסוגיות הכי שכיחות בעידן הרשתות. צופה כתבה בקבוצת וואטסאפ של השקעות נדל"ן ש"נפלו אצל נוכלים" — בלי לציין מי. מנהל הפרויקט הוציא אותה והודיע על תביעה. האם זה באמת לשון הרע אם לא נקבע שם?

"קודם כל בהחלט", עונה בן חור. "השימוש במילה 'נוכל' זה דבר שחוזר על עצמו, היד קלה על המקלדת, והרבה אנשים נפגעים, עסקים נפגעים בגלל לקוח לא מרוצה. העובדה שלקוח לא מרוצה לא הופכת את בעל העסק לנוכל". ההלכה הפסוקה ברורה: לפי סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע, די בכך שאפשר לזהות את האדם מההקשר — קבוצה ספציפית, פרויקט מסוים, או צירוף נסיבות. לא חובה לכתוב שם מפורש. אם בקבוצה של 50 אנשים שמשתתפים בפרויקט אחד אתה כותב "נפלנו אצל נוכלים" — כולם יודעים על מי מדובר.

הסכומים אינם תיאורטיים: סעיף 7א לחוק קובע פיצוי בלי הוכחת נזק עד 50,000 שקל, וכשמוכחת כוונה לפגוע — עד 100,000 שקל. בית המשפט מטיל את הסכומים האלה באופן רגיל בתיקי לשון הרע ברשתות חברתיות.

צילום ב"מרחב הציבורי" — איפה עוברת הגבול של הפרטיות?

שאלה נוספת מהפרק: מותר להקליט שיחות במסדרון של בניין, בלובי, או באזור משותף שבו תלוי שלט "אזור מוקלט"? התשובה של בן חור מנואנסת. "כאשר אנחנו נעים בשטחים הציבוריים, אז בעצם אין לנו מידת פרטיות שלמה. אנחנו חלק ממרחב ציבורי שלם".

אבל זה לא אומר הכל מותר. צריך לבדוק שלושה מבחנים:

• תקנון הבית המשותף — האם הוא מסדיר הצבת מצלמות והקלטה? אם כן, יש לפעול לפיו.
• תוכן ההקלטה — האם הוא משפיל, מבזה או חושף עובדות אינטימיות? במקרה כזה הוא יכול להפר את חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (סעיף 2(11) — "פרסום ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם"), בנוסף ללשון הרע.
• הקלטת שמע — אם אתה צד לשיחה, מותר להקליט אותה לפי סעיף 2 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. אם אתה לא צד לשיחה — זו האזנת סתר אסורה.

פיצוי גבוה יותר אם המזיק לא מתנצל

זה אחד החלקים החשובים בפרק. צופה שואל: אם אנצח בתביעה והמזיק עדיין לא מתנצל ולא חוזר בו מדבריו, האם זה ישפיע על גובה הפיצוי?

בן חור מאשר חד-משמעית. "אף אחד לא חייב להתנצל בפניכם. אבל בהחלט בית המשפט יכול לקחת בשקלול הפיצויים את העובדה האם אתה מתחרט על האמרה, האם התנצלת בפני האדם שפגעת בו או לא". אם לא התנצלת — בית המשפט מסיק שכוונת ההשפלה נמשכת, וזה נחשב כנסיבה מחמירה.

זה לא רק תיאוריה. סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע קובע במפורש שבקביעת הפיצוי בית המשפט רשאי להתחשב בנקיטת אמצעים על ידי הנתבע "לתיקון תוצאות הלשון הרע ולהסרתה" — כלומר, התנצלות והסרת הפרסום. נכונה גם הצד השני: ב-סעיף 17 ההתנצלות יכולה להוות הגנה חלקית או להפחית את הסכום, ובלבד שהיא נעשתה בתום לב, מיד לאחר קבלת הדרישה, ובמיקום ובהיקף הראויים.

פגיעה במוניטין של עסק — בלוגרית מול בעלת עסק טיפוח

הסיפור האחרון בפרק כואב במיוחד לבעלי עסקים. בעלת מכון לטיפוח נשים בנס ציונה, עסק מצליח, והנה בלוגרית ידועה רומזת בסטורי שהמכון "משתמש בחומרים לא מקוריים". מה האפשרויות?

"יש פגיעה בעסקו של אדם ובמוניטין שהוא צבר לאורך השנים, וככל שהדבר לא נכון אז בהחלט יש עילה לתביעת לשון הרע", מסביר בן חור. "בעלי עסקים משקיעים הרבה מאוד במוניטין שלהם, והמוניטין מקומם להרבה כסף. בסופו של יום מי שכתב את הדבר הזה עלול לשלם הרבה מאוד כסף בתביעה".

פגיעה במוניטין עסקי נכנסת מפורשות לתחולת סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע: פגיעה ב"משרתו, עסקו, משלח ידו או מקצועו". בנוסף, ייתכנו עילות נוספות — לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (תיאור כוזב, גרם הפרת חוזה, פגיעה במוניטין), והדברים מצטברים. סכומי הפיצוי לעסקים נוטים להיות גבוהים משמעותית מתביעות פרטיות, כי הנזק הכלכלי המוכח הוא ממשי וניתן לכימות.

שאלות ותשובות נפוצות

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת לשון הרע?

תקופת ההתיישנות לתביעת לשון הרע היא 7 שנים, לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. עם זאת, מומלץ לפעול במהירות — קודם בדרישת הסרה ופנייה רשמית, אחר כך תביעה — כדי להגביר את הסיכוי שהפרסום יוסר וכדי שהראיות (צילומי מסך, עדים) יישמרו טריות. ככל שהזמן עובר, השופט עשוי להפחית את הפיצוי בנימוק שהנזק לא היה דחוף.

פוסט פייסבוק שאחרים שיתפו — האם רק הכותב המקורי אחראי?

לא. גם משתפים יכולים להיתבע, ובמיוחד מי שצירף תגובה משלו או שיתף ל"רשימה רחבה" שלא נחשפה לתוכן. ההלכה הפסוקה (ע"א 7575/13 פלוני נ' פלוני) קובעת שכל מי ש"מפרסם" — כולל בשיתוף — נכנס לתחולת חוק איסור לשון הרע. לייק בלבד, על פי הפסיקה הקיימת, אינו "פרסום", אך זה משתנה לפי הנסיבות.

מה ההבדל בין לשון הרע לפגיעה בפרטיות?

לשון הרע — אמירה שקרית או פוגענית שמשפילה או פוגעת במוניטין. פגיעה בפרטיות — חשיפה של מידע אמיתי על חייו הפרטיים של אדם, גם אם הוא נכון לחלוטין. שני החוקים נפרדים — חוק איסור לשון הרע מצד אחד, חוק הגנת הפרטיות מצד שני — וניתן לתבוע במקביל בשתי העילות.

האם אני יכול לתבוע על תגובה אנונימית באינטרנט?

כן, אבל זה מורכב. נדרש קודם הליך של "חשיפת זהות" — בקשה לבית המשפט לחייב את הפלטפורמה (פייסבוק, גוגל) או את ספק האינטרנט לחשוף את פרטי המשתמש. הליך זה מוסדר בפסיקה (רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי). רק לאחר חשיפת הזהות ניתן להגיש את תביעת הלשון הרע עצמה.

אם הדברים שכתבתי הם אמת — האם אני מוגן?

חלקית. סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע ("הגנת אמת הפרסום") מספק הגנה אם הפרסום היה אמת ויש בו עניין ציבורי. שני התנאים חייבים להתקיים יחד. אמת בלבד אינה מספיקה — חייב להיות גם עניין ציבורי לגיטימי. בנוסף, סעיף 15 מספק הגנת "תום לב" במצבים מוגדרים (חוות דעת, ביקורת ספרותית, דיווח עיתונאי וכו').