"חשבון פשוט" מולי ארי ועו"ד אסף בן חור – כושף על ידי אישתו – הגבול בין שיתוף ללשון הרע

"פרושה של בעלי שלחה לו הודעות עליי שאני כישפתי אותו, היא קיללה אותי, היא הורסת לנו את החיים" — זה היה הסיפור שעלה לאולפן "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14. עו"ד אסף בן חור נדרש להכריע: מתי הודעות פרטיות ב־WhatsApp בין בני זוג גרושים חוצות את הקו מ"שיתוף לגיטימי" אל לשון הרע, ומדוע האשמה ב"כישוף" — שלרוב הציבור נשמעת כמו פולקלור — היא דווקא עילה משפטית רצינית בישראל של 2025.

מה בעצם קרה בסיפור שעלה לאולפן?

הצופה תיארה מצב שמתרחש בעשרות אלפי בתים בישראל בכל שנה: בני זוג בהליך גירושין, ובני המשפחה המורחבת — לא רק הם — נכנסים לסכסוך. במקרה הזה, פרושה של בעלה התחילה לשלוח הודעות שבהן היא טוענת כי הצופה "הטילה כישוף" על בעלה ועל אחרים. ההודעות הופצו, השם של הצופה נפגע, וההליך המשפטי שהיה אמור להיות הליך גירושין רגיל הפך גם לתיק לשון הרע.

"הליכי גירושין באמת נתקלים הרבה פעמים בעניינים של לשון הרע", מסביר עו"ד בן חור. "בין אם זה נאמר במסדרונות בתי המשפט, על ידי חברים, או על ידי בני משפחה — בהחלט. ההליך הוא רגיש, הרגשות סוערים, ולמילים שנכתבות יש משקל משפטי שאנשים לא תמיד מודעים לו".

מתי האשמה ב"כישוף" הופכת לעילה משפטית?

זו הנקודה שמפתיעה את רוב הצופים. בחוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 417 מתייחס במפורש לעבירת "כישוף" — מסירת מידע במרמה תוך ניצול אמונה במעשי כשפים. אבל מעבר לרובד הפלילי, ההאשמה עצמה — ההצהרה שאדם "כישף" אדם אחר — היא בדיוק סוג הביטוי שחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 נועד לטפל בו.

"כישוף הוא עבירה בפני עצמה", מבהיר בן חור. "זאת אומרת, הטלת כישוף על אדם, או איום בהטלת כישוף על אדם — בפני עצמה. אבל לעניין לשון הרע — בהחלט יכול לעבוד לשון הרע". במילים אחרות, מי שמאשים אדם אחר ב"כישוף" בהודעה שמופצת, גם אם בקבוצת WhatsApp משפחתית קטנה, חושף את עצמו לשני סוגי תביעה במקביל.

איך החוק קובע שזה "פורסם" — אם זה היה ב־WhatsApp פרטי?

הרבה אנשים מאמינים שהודעה פרטית בין שני אנשים אינה "פרסום". זו טעות. סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מגדיר "פרסום" באופן רחב מאוד — די בכך שהדברים הגיעו לאדם אחד מלבד הנפגע. הודעת WhatsApp שאישה אחת שולחת לאישה אחרת על אישה שלישית — זהו פרסום לכל דבר ועניין.

• הודעה ב־WhatsApp ליחיד — נחשבת פרסום אם הנמען איננו הנפגע עצמו.
• קבוצת WhatsApp משפחתית — כל חבר בקבוצה הוא "צד שלישי" לעניין החוק.
• סטטוס באינסטגרם או פייסבוק — פרסום ברור, גם אם נמחק אחרי 24 שעות (צילום מסך נשמר).
• שיחה במסדרונות בית המשפט — אם נשמעה בידי אדם נוסף, גם היא פרסום.

מהם הסעדים הכספיים בתביעת לשון הרע בהקשר משפחתי?

חוק איסור לשון הרע מאפשר תביעה ללא הוכחת נזק. סעיף 7א לחוק קובע פיצוי סטטוטורי של עד 50,000 ש"ח על פרסום לשון הרע אחד, ועד 100,000 ש"ח אם הפרסום נעשה במטרה לפגוע. במקרים של פרסום חוזר ומכוון — כפי שתואר בפרק — בית המשפט יכול לפסוק פיצוי על כל פרסום בנפרד. כלומר, חמש הודעות שונות יכולות להיתרגם לחמש פסיקות נפרדות.

בן חור מציין נקודה קריטית להליכי גירושין: "הפיצוי הזה הוא נוסף על הליך הגירושין עצמו, ולא חלק ממנו. אישה שמאשימה את גיסתה ב'כישוף' לא תמצא את הסכום מקוזז מהמזונות או מחלוקת הרכוש — זה תיק נפרד לחלוטין".

מה כדאי לעשות אם אתם הקורבן — כבר עכשיו?

עו"ד בן חור מפרט סדרה של צעדים מעשיים שמי שנפגעת מהודעות משמיצות צריכה לבצע מיידית:

1. תיעוד מלא — צילומי מסך עם תאריך, שעה, ושם השולח/ת ברור. רצוי לגבות גם בענן.
2. איסוף עדויות מקבלי ההודעות — אם הודעה הופצה לדודה, אחות או חברה — לבקש מהן להעיד על קבלת ההודעה.
3. מכתב התראה לפני נקיטת הליכים — סעיף 17 לחוק מאפשר הפחתת פיצוי אם המפרסם מתנצל ומפסיק. מכתב התראה מוסדר נותן הזדמנות אחרונה — ובעיקר מבסס שזה לא היה "טעות".
4. הגשת תלונה במשטרה במקביל — אם יש איום, הטרדה, או חשד לעבירה לפי סעיף 417.
5. תקופת התיישנות קצרה — תביעה בלשון הרע מתיישנת תוך שנה אחת ממועד הפרסום (סעיף 5 לחוק). "אסור להתמהמה", מזהיר בן חור.

שאלות ותשובות נפוצות

אם ההודעה נשלחה רק לבעל שלי, האם זו עדיין לשון הרע?

לא. כדי שיתקיים "פרסום" לפי החוק, ההודעה צריכה להגיע לאדם נוסף שאיננו הנפגע. הודעה ששולחת אישה לבעלה על אישה אחרת — היא פרסום, כי הבעל אינו האישה שעליה מדובר. אם ההודעה הייתה נשלחת ישירות אל הנפגעת — זה היה תיק של איום או הטרדה, לא של לשון הרע.

האם יש סיכוי שהשולחת תיפטר בטענת "אמת בפרסום"?

סעיף 14 לחוק מאפשר הגנה אם הדברים אמת ויש בהם עניין ציבורי. אך "כישוף" אינו טענה שניתן להוכיח את אמיתותה במשפט אזרחי, ועניין ציבורי בסכסוך משפחתי כמעט שלא קיים. ברוב המקרים הגנה זו נכשלת בתביעות לשון הרע על רקע גירושין.

מה גובה שכר הטרחה הצפוי בתביעה כזו?

בתביעות לשון הרע בלשכת עורכי הדין נהוג מודל של אחוזים מהפיצוי שייפסק (בדרך כלל 25%-33%), בתוספת אגרת בית משפט של כ־2.5% מהסכום הנתבע. תיק שדורש 100,000 ש"ח יחייב אגרה של כ־2,500 ש"ח בעת ההגשה.

אני אמא לילדים משותפים. איך זה ישפיע על המשמורת?

תביעת לשון הרע עצמה אינה משפיעה ישירות על המשמורת, אך הוכחה כי בן או בת זוג מנהלים מסע השמצות מאורגן יכולה להיות שיקול ב"מבחן טובת הילד" לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. שופטים מתייחסים בכובד ראש להשמצה הדדית בהליכי משמורת.

אם אני אתנצל — האם זה יחסל את התביעה?

לא לחלוטין, אבל זה משמעותי. סעיף 19 לחוק קובע שהתנצלות גלויה ובזמן יכולה להוות שיקול להפחתת הפיצוי, ולעיתים אף להפחתה דרמטית. ככל שההתנצלות מוקדמת יותר, גלויה יותר, ומגיעה לכל מי שקיבל את ההודעה — כך עוצמתה גדלה.