מה קורה כאשר בני הזוג לא משלמים משכנתא בעקבות הגירושין? עו"ד ריקי אופק אבן צור

נשארת בבית עם הילדים, המשכנתא עדיין רצה, ובן הזוג כבר עזב. מי משלם — ובאיזה אחוזים? אפשר לחייב אותו להמשיך לתרום? בפרק חדש של "חשבון פשוט" עם מולי ארי בערוץ 14, עו"ד ריקי אופק אבן צור עונה תשובה אחת קצרה: "קודם כל ודאי שכן". אבל מתחת ל"ודאי" הזה נמצאים כללי איזון משאבים, מנגנון חכם של הקפאת תשלומים, ופתרון פרקטי שרוב הזוגות לא יודעים שהבנק מציע אותו.

למה אפשר לחייב את בן הזוג להמשיך לשלם משכנתא — גם אחרי שעזב?

השאלה ששאלה הצופה הייתה ישירה: יש דירה משותפת עם משכנתא, אני נשארת עם הילדים, האם אפשר לחייב את בן הזוג להמשיך ולשלם חלק. עו"ד אופק לא היססה: "קודם כל ודאי שכן". ההיגיון המשפטי פשוט — אם הדירה משותפת, גם החוב משותף.

המשכנתא היא חוב שנלקח על ידי שני בני הזוג, רובו על שמם המשותף. כל עוד שניהם רשומים כבעלים בטאבו וכלווים בבנק, חובת התשלום שייכת לשניהם, גם אם רק אחד מהם גר בבית בפועל. הבנק, מצידו, לא מתעניין ביחסי הזוגיות — הוא יכול לתבוע את שני הצדדים אם המשכנתא לא משולמת, ללא קשר למי גר בדירה.

איך מחייבים את בן הזוג בפועל — ובאיזו עילה?

עו"ד אופק מסבירה: "אפשר במסגרת תביעה לדרוש את זה". מסגרת התביעה היא בית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני, אם הצדדים בחרו במסלול הזה). הסעדים שאפשר לבקש כוללים:

• צו לתשלום משכנתא — שמחייב את בן הזוג להמשיך לשלם את חלקו עד למכירת הדירה או חלוקתה.
• צו עיקול — על הכנסות בן הזוג כדי להבטיח שהתשלומים יבוצעו.
• הסדר זמני בעת ההליך — שמסדיר את חלוקת התשלומים בזמן שהתיק מתנהל, ללא קשר לפסק הדין הסופי.

הבסיס המשפטי לחיוב הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג־1973, וההלכה הפסוקה שקובעת שחוב המשכנתא הוא חוב משותף שנופל בגדר איזון המשאבים. בית המשפט לא יחייב את הצד שעזב לשלם 100% — אלא לשלם את חלקו היחסי, בדרך כלל 50% (או לפי שיעור הבעלות הרשום בטאבו).

מה זה "תשלום עודף" וכיצד הוא מתקזז?

הנקודה המעשית הקריטית: גם אם בן הזוג שעזב מסרב לשלם, וגם אם בית המשפט עוד לא נתן את הצו, הצד שנשאר בבית ממשיך בדרך כלל לשלם את המשכנתא בעצמו — כי הבנק לא ממתין. מה קורה בכסף הזה?

עו"ד אופק מבהירה: "מה שאתה שילמת, או את שילמת, עבור בן הזוג — את תוכלי לקבל את הכסף חזרה". זה הליך של קיזוז במסגרת איזון המשאבים. בית המשפט מחשב את כל התשלומים העודפים שביצע צד אחד, ובעת חלוקת הרכוש (מכירת הדירה או רכישת חלקו של הצד השני) — הצד ששילם מקבל את העודף בחזרה ממועד הקרע.

חשוב מאוד: שמרו כל קבלה, כל אישור תשלום, כל תדפיס בנק שמראה את התשלום. בלי תיעוד מסודר, יהיה קשה להוכיח את גובה הקיזוז.

הקפאת משכנתא בבנק — הפתרון שרוב הזוגות מפספסים

זו אחת הנקודות החשובות ביותר בפרק, ופתרון פרקטי שמעט מכירים. עו"ד אופק מסבירה: "אם יש לחץ כלכלי, כי יש לנו לחץ כלכלי בגירושים, אפשר ללכת לבנק ולבקש להקפיא את המשכנתא. רוב הבנקים מאפשרים את זה, הקפאה עד שישה חודשים, עד שטיפה אנחנו מתארגנים כלכלית".

הקפאת משכנתא (או "דחיית קרן") היא הליך שבו הבנק מסכים שלא לגבות את התשלום החודשי לתקופה מוגדרת — בדרך כלל עד 6 חודשים, ולעיתים יותר. זה לא ביטול החוב; הקרן ממשיכה לצבור ריבית, והתשלומים מועברים לסוף מחזור ההלוואה. אבל זה נותן חמצן בתקופה הקריטית של תחילת הגירושין.

תנאי הזכאות משתנים בין בנק לבנק, אבל הקווים המנחים דומים: היסטוריית תשלומים תקינה, יכולת הוכחת מצוקה זמנית, ולעיתים — חתימה של שני הלווים על בקשת ההקפאה. חשוב להבין שהקפאה מאריכה את התקופה הכוללת ומגדילה את עלות ההלוואה — אבל היא לעיתים ההבדל בין שמירה על הבית לבין מימוש כפוי.

מה קורה אם בן הזוג מסרב לשלם בכלל וגורם לפיגור?

אם המשכנתא לא משולמת, הבנק יכול להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי לפי התנאים שבהסכם המשכנתא, ולהתחיל הליכי מימוש בלשכת ההוצאה לפועל. במצב כזה הבית עלול להגיע למכירה כפויה, ושני הצדדים יספגו את הנזק הכלכלי, גם הצד התמים שניסה לשלם את חלקו.

הצעדים שעו"ד תנקוט בעקבות פיגור של בן הזוג כוללים:

• הגשת בקשה לסעד דחוף בבית המשפט לענייני משפחה — לחיוב בתשלום מיידי, לעיתים בתוך ימים.
• בקשה לעיקול הכנסות — כדי להבטיח שגם אם הצד מסרב, הכסף ייגבה ישירות מהמשכורת או מהחשבון.
• פנייה לבנק להקפאה ראשונית — כפתרון ביניים לעצירת הצבירה.

שאלות ותשובות נפוצות

אם בן הזוג עזב את הבית, האם הוא חייב לשלם גם שכר דירה ראוי?

לא. כל עוד הוא בעלים משותף בדירה, הוא לא חייב לשלם דמי שכירות ראויים על השימוש שהצד השני עושה בדירה — אלא במקרים חריגים שבית המשפט קובע אחרת. עם זאת, בית המשפט יכול לחייב אותו לשלם דמי שימוש ראויים אם הצד הנשאר משלם את כל המשכנתא לבדו, כסוג של פיצוי על השימוש שהוא מקבל בנכס שלו.

מה אם בני הזוג רוצים למכור את הבית מיד?

מכירת הבית במהלך הליך הגירושין דורשת הסכמה של שני הצדדים. בלי הסכמה, הצד שמעוניין במכירה צריך להגיש "תביעת פירוק שיתוף" לבית המשפט לענייני משפחה (לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט־1969). בית המשפט בדרך כלל ייטה לאשר פירוק שיתוף, אבל יכול לקבוע "תקופת חסד" של חודשים אחדים, במיוחד כשיש ילדים קטנים בבית.

איך מחשבים את ערך הבית לצורך חלוקה?

שמאי מקרקעין מוסמך עורך הערכה. בדרך כלל ממנים שמאי מטעם בית המשפט (שמאי מוסכם), או כל צד שוכר שמאי משלו ובית המשפט מכריע. ערך הדירה לצורך החלוקה הוא בדרך כלל ערך השוק נכון לתאריך הפסיקה, פחות יתרת המשכנתא ועלויות מימוש (מס שבח, עמלות תיווך, וכו').

האם הצד שגר בבית ומשלם את כל המשכנתא יכול בסוף "לקנות" את הצד השני?

כן, וזה הפתרון הנפוץ. הצד שמעוניין להישאר בדירה רוכש את חלקו של הצד השני (בדרך כלל לפי הערכה של שמאי), ובמקביל לוקח על עצמו את כל יתרת המשכנתא. הבנק נדרש להסכים להעברת המשכנתא לשם של צד אחד, וזה דורש חיתום מחדש של ההלוואה לפי כושר ההחזר העצמאי.

האם משכנתא של הורים שניתנה כמתנה משותפת מתחלקת גם היא?

כסף שהוריך נתנו לזוג כמתנה לרכישת הדירה הוא בדרך כלל "מתנה לשני בני הזוג" ונכלל בנכס המשותף. כדי להחריג אותו מהאיזון, היה צריך להיות הסכם ממון בכתב או הצהרה ברורה של ההורים שהמתנה ניתנת לבן/בת שלהם בלבד. בלי תיעוד כזה — בית המשפט יראה את הכסף כמתנה לזוג.